פיזמון:
איך נפלו גיבורים
ואיתם אותם החברים
שבילית איתם רגעים יפים
מצחיקים שבזכרון שלך חרוטים
אוו איך נפלו גיבורים

בית ראשון:
תחת השקרים המסכות העדפות והסיכסוכים
אותן מילים שנכנסו והפילו לקרשים
אותו אחד שהכרת בכמה חודשים
ובמשך השנים הפנה את גבו והלך עם האויבים
תחת הגאווה והיהירות זרק אותך לכלבים
שתתמודד עם אנשים מתחכמים
משתף אותם בסודות כמוסים
ורצים לספר לשאר האנשים
כדי שידעו כל פיסת מידע עליך
ומול רבים יוכלו להלבין את פניך
אתה חורק את שיניך זועק לאלוהים
אבל מה לעשות זה דבר שעובר עם השנים
אתה פוגש אותם ואלייך מחייכים
משחקים אותה כאילו הם לא יודעים
באותו הרגע תמים  מראים את הפנים
איך נפלו גיבורים.

פיזמון:
איך נפלו גיבורים
ואיתם אותם החברים
שבילית איתם רגעים יפים
מצחיקים שבזכרון שלך חרוטים
אוו איך נפלו גיבורים.

בית שני:
את הבגידות העונשים הכעסים והשנים
שום זמן לא ירפא את הפצעים המדממים
אותם קשי עורף שאיתך צוחקים
ומאחוריך גבך נפגשים ומרכלים
אותם בחירות שעשית ואתה מתמודד עם הקשיים
וברגעים שאתה מתמודד עם ירידות וזלזולים
הרגשות המעורבים לא יודעים מבולבלים
ונותנים לך החלטות קשות בחיים.
שנימאס לך אתה מחליט שזה מספיק ואתה קם
אבל הפה שלך נדם הפקיר אותך לאותה קבוצה של מוצצי דם
כובש אותי הזעם אוכל אותי מבפנים
השתניתם לאדישים רק מתלהבים טיפשים.

פיזמון:
איך נפלו גיבורים
ואיתם אותם החברים
שבילית איתם רגעים יפים
מצחיקים שבזכרון שלך חרוטים
אוו איך נפלו גיבורים.

בית שלישי:
אני מודה אני אידיוט כל אחד עושה טעויות בחיים
ואני מסכים שעל טעויות משלמים
מעידה חד פעמית שגרמה לי לחשוב שהכל על הפנים
ולהאמין שהכל יחזור בידיוק כמו לפני כמה ימים
אבל טעיתי השוני השתנה שנים לפני
אתם בחרתם להתרחק ממני הרי
עובדה אני לא מכיר את המשפטים
האימרות והשינויים החדשים
שמדחיקים אותי לצד ואתכם רק מגבשים
ושלא תגידו שלא ניסיתי לקבל ת'שינויים
נותרתי תמים, ואת זה קשה להפנים
בזכותכם הפכתי למניאק חסר פנים.

פיזמון:
איך נפלו גיבורים
ואיתם אותם החברים
שבילית איתם רגעים יפים
מצחיקים שבזכרון שלך חרוטים
אוו איך נפלו גיבורים.