לו הייתי סופר
הייתי סופר את הרעבים בעולם כולו
את כל גרגירי החיטה
ומחלק
בפיות הפעורים,
הייתי מונה את קמטי אורו של היקום
ואומד את גילו.
לו שנותיי היו מותירות לי הייתי מונה
אחד לאחד את חטאיי
אלה המתדפקים על לילותיי
ואלה הנשארים לצדי עם בוא היום.

לו הייתי סופר ומונה כל ימיי
די היה לי בקומץ ספרות.
אבל לכתוב רעב אחד שלא נגמר,
ולהרגיש כוכב עירום
ביקום המתפשט,
לכך לא יועילו הספרות כולן
ולא יספיקו עשרים ושתיים
אותיות שפתי.

רעב - נכתב בשני קמצים