[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עלמה מאיר
/
תרגיל בכתיבה 1

שמונה תחנות על הקו הסגול. זה הכל. שמונה תחנות ואז ההליכה
לחנות, לשייקספיר'ס, שם הכל התחיל, ושם הוא מחכה לה...
עד לפני שבועיים היא שנאה את העיר הזו כל כך, אבל היום, כשירדה
סופסוף מהרכבת בגר דו נורד, הרגישה שחזרה הביתה. היא נאלצה
להחליף 3 רכבות בשביל להגיע מאמסטרדם לפריז, לגמרי לבדה, אבל
היה שווה את זה. והיא אפילו לא פחדה... בבית היא מפחדת לנסוע
לבד לראשון.
עוד 5 תחנות. אולי כדאי שתזיז את המזוודה. הקרונות האלה כל כך
לא נוחים... רק בגלל המזוודה היא קנתה כרטיס ולא "קפצה" את
המטרו כמו שהיו עושים בדרך כלל. סטיב יצחק עלי, חשבה לעצמה,
אבל לא היה לה אכפת, היא רק רצתה להגיע כבר. בדיוק שבוע קודם
היא עזבה את פריז והבטיחה: היום-בעוד-שבוע אני אחזור, תהיה פה?
והוא הביט בה בעיניים ירוקות בוהקות, נישק אותה ואמר שכן. היא
כל כך קיוותה שהוא כבר שם, מחכה לה... אבל מה אם הוא לא, מה אם
היא תגיע לשייקספיר'ס עם המזוודה מלאת ציפיות והוא בכלל עזב?
אולי הוא פגש מישהי אחרת כשהייתה באמסטרדם, והיא תתקע לבד
בפריז? ומה יהיה איתה אז?
לה האל, עוד שלוש תחנות. הם אכלו פה יחד סלט נהדר והיא צילמה
אותו עם המזלג ביד, למרות שהא שונא להצטלם. היא מקווה שתצא
תמונה טובה בשביל שתוכל לשלוח אותה לאמה, שתראה איך הוא נראה.
איש לא היה מאמין שהיא תתאהב ככה בסקוטי, בפריז, תעזוב את
הטיול שתכננה עם אורית במשך חודשים ותניח לה להמשיך לבד
לברלין, בעוד שהיא תחזור לבד לפריז, בשבילו.
סן מישל! סופסוף... היא מטפסת עם המזוודה מהתחנה לרחוב, עוברת
את המזרקה, נכנסת לסמטאות הרובע הלטיני, כמה טוב לחזור! למרות
שהייתה פה רק שבוע, היא מרגישה כאילו חיה פה קצת. כמה טוב
לחזור. הנה הפלאיירים הצהובים של המסעדה שליד החנות, עוד טיפה
והיא כבר שם. הלב דופק כל כך חזק, מה אם הוא לא יהיה שם? למה
היא בעצם כל כך בטוחה שכן?.. הם בילו יחד רק שבוע, ובשבוע
האחרון לא דיברו כלל. ומה היא כבר יודעת עליו?... לא. הוא יהיה
שם. הרי לפני 11 ימים הם עמדו יחד על הגשר שמעל הנהר, והוא אמר
לה, אני לא יודע אם התחושה הזו תמשך 10 דקות או 10 שנים, אבל
אני לגמרי ולחלוטין מאוהב בך...
הוא חייב להיות שם. חייב. לא??
והנה כבר השייקספיר'ס מרחוק, וסטיב וג'קי וכמה נפלא לראות אותם
אבל איפה הבחור שלה?! היא רצה למעלה לחפש אבל מוצאת רק את אנה
הרומניה שהגיעה כמה ימים לפני שעזבה, היא מרגישה גוש עצום
בגרון, הולך וגדל, מבולבלת לחלוטין היא יורדת בחזרה ופתאום
בחור יפהפה בחולצה מכופתרת וכובע רץ אליה בטירוף והיא צווחת
מאושר ומחבקת אותו כל כך חזק כי פתאום, פתאום היא מבינה עד כמה
התגעגעה אליו, התגעגעה כל כך!, והם רצים לפארק ביחד כמו בסרט
מתחבקים ומתנשקים ולא מאמינים וזה רק הוא והיא והביחד שלהם
ושומדבר אחר כבר מזמן לא חשוב והוא יפה ומקסים ונהדר עוד יותר
ממה שזכרה והיא כל כך, כל כך מאוהבת.  







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ציקלון בי?
מי קונה ציקלון
בי במחירים של
הארץ?!

-אדולף, הדור
הבא


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/5/06 11:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עלמה מאיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה