את יודעת
לפעמים את מרגיזה
לפעמים את רוצה
רק מה שטוב לך
לפעמים את לא חושבת
על מה שעלול לקרות
לפעמים את פשוט את

החיוך הזה,
ספק צבוע ספק אמיתי
האם באמת טוב לך
האם את באמת אמיתית
תשובות לא יהיו לי
כי אף פעם לא אוכל לדעת באמת
רק לנחש

הידיים האלו,
שלא תמיד מושטות לחיבוק
שלא תמיד אוהבות
אולי בכאילו
למה קשה לך לחבק
מישהו אחר היה נעלב
את פוגעת בלי להרגיש

את דומה לי באיזה מקום
אולי בכל זאת
יש משהו משותף בינינו
את מי שתמיד התרחקתי ממנה
ואף פעם לא רציתי להיות דומה לך
כי אני לא אוהבת אנשים צבועים
ואני לא אוהבת אנשים
שחושבים רק על עצמם
ואת בדיוק כזאת

ההתחננות הזאת
החולניות
זה שאת צמאה תמיד לתשומת לב
כך או אחרת
זה שאת נעלבת מכל דבר קטן
נשארת תקועה בילדות שלך
שאולי לא הייתה טובה כל כך
תמיד לרצות
תמיד להתעניין
להיות אמא קטנה
ללכת מאחורי השמלה של אמא
תמיד אהבת
ותמיד השארת אותי בצד

עכשיו מסתמן
שהגלגל הסתובב לו מעט
לכיוון אחר
עכשיו אני הלמעלה
ואת הלמטה
ועכשיו תרגישי
את כל מה שאני הרגשתי
במשך כל שנותיי
ותשכילי לשנות אותם
למרות שמגיע לך

למרות הכול
ולמרות שאני לפעמים שונאת אותך
ולמרות שלפעמים בא לי פשוט לרצוח אותך
אני לא מוותרת על חייך
כי בכל זאת
את אחותי הגדולה
ואת אולי זו שגידלה אותי
ואני חייבת לך באיזשהו אופן

אני אחזיק חזק
בהידרדרות במדרון התלול
אני ואת לא ניפול
תסמכי עליי
אני חזקה
הרבה יותר ממך...

זה שיר חזק בעיניי, כי הוא מבטא הצטברות של דברים שעכשיו רק
מתחילים לצאת מתוכי.