חשיכה מוחלטת שוררת
בחדרי
ובנפשי.
פלא שאני ממשיכה...
מתהלכת לי כמו זומבי
בוהה בקירות
חושבת וחושבת
ובשאר הזמן
מנסה לא לחשוב.
חוסר אונים מוחלט
רצון להיעלם
ועם זאת
פחד להגרר ולעזוב
להתנתק ולוותר
לקטוע הכל ולאבד
את עצמי.
סביבי הכל ממשיך
ואני מנסה לא להרגיש
להדחיק הכל ולחכות
ובדרך
לעזור ליתר
רק לא לעצמי.
לא לוותר לאף אחד
רק לעצמי.
לקבל את כולם
רק לא את מי שאני. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.