[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רוני יתום היה נרגש לפתוח את התוכנית הנוכחית של מי רוצה
להחליף את אלוהים
. עד כה הוא הנחה תוכניות שוליות בלבד, אשר
שודרו בשעות בהן ערים רק נהגי משאיות ונשים שנאלצו להתעורר כדי
לנענע את עריסת ולדן הצווח, ואפילו אימו לא הייתה לגמרי בטוחה
במה עוסק בנה. יתום זוכר את אותו יום גורלי בו הציעו לו להנחות
שעשועון רב חשיבות בפריים טיים. הוא הסכים בנונשלנטיות וחתם על
החוזה, כשיצא מחדר הישיבות המשיך לשמור על ארשת פנים קרירה
וכאשר נתקל במכריו במסדרון אמר להם באדישות "אה, כן. קיבלתי את
השעשועון." רק כשיצא מן הבניין התיר לרגשותיו להתפרץ החוצה
כציקלון טרופי ו... מחא כף.
התוכנית הנוכחית הייתה חשובה במיוחד. לאחר חמש עשרה תוכניות של
השעשועון, נשארו שני מתמודדים בלבד אשר גורל העולם עתיד להיזרק
לידיהם הבתולות שלטון עולמי, ויתום ידע שזו ההזדמנות האחרונה
שלו לעשות רושם טוב כדי להישאר במשבצת הנוצצת.  
המתמודד הראשון היה רופא בכיר ורב ניסיון. כנשאל במיונים
הראשוניים למה לפי דעתו מגיעה לו ההזדמנות להתחרות על תפקיד
אלוהים, הוא ענה שבכל יום הוא מחליט מספר החלטות המשפיעות
באופן ישיר על חייהם של אנשים. כשנתבקש לתת דוגמא, הוא גלגל את
עיניו בציניות וענה: "כמה סוכר לשים בקפה של אשתי כל בוקר."
המראיין לא מצא את התשובה משעשעת, אך בכל זאת קבע שהרופא מתאים
לשעשועון.
המתמודדת השנייה הייתה עיתונאית חדה, שנפלה כבר במיונים
הראשוניים, אך המשיכה לשלוח פקסים ולטלפן, עד שהסכימו לתת לה
הזדמנות שנייה. בראיון השני שלה היא אמרה "ידעתי שאני אלוהים
מהיום בו הצלחתי להוציא מההורים שלי שפיית השיניים היא פיקציה
של אובססיביים כפייתיים. כבר בגיל 5 ידעתי שלא יכול להיות
שקיים חולה נפש שילך ויחפש שיניים מתחת לכריות של ילדים ישנים.
כמובן שבמהלך השנים גיליתי שבמציאות קורים דברים גרועים הרבה
יותר מזה, וכך, בכיתה ה', נשבעתי לעצמי שאגלה את כל מה שחרוך
בעולם הזה, ואחשוף אותו. אמנם ניסיון הכתיבה הראשון שלי לעיתון
בית ספר העלה חרס, כשהמנהל צינזר את הכתבה שלי על סרטי סנאף,
אבל ידעתי שזה היעוד שלי: לשנות את העולם על ידי קלט ופלט
פובליציסטי."
היו מאות אלפי פניות מאנשים שרצו לבוא ולצפות בתוכנית האחרונה
מהאולפן, אך רובן קיבלו מענה שלילי, בתואנה שהתוכנית במילא
משודרת בשידורי חי. בכל זאת, נאלצו הסדרנים לעקור ממקומם את
הכיסאות הנוכחיים, ולהחליפם בעשרות אלפי כיסאות אחרים. זו
הייתה משימה לא פשוטה, בעיקר כיוון שבאולם היו מקום למאה
וחמישים צופים. לבסוף צלחו הסדרנים, הודות למספר תיאוריות
היפותטיות: 1) מרבית הצופים בתוכנית הם בגילאי 5-8, 2) אנשים
הם זן שזקוק לחום באופן תמידי 3) אנשים יעשו הכל כדי לצפות
בתוכנית האחרונה, וזה כולל גם ישיבה הפוכה מתקרת האולפן. כשהחל
זרם הצופים אל תוך האולפן, נדהמו האנשים לגלות שאת כיסא הגן
שסומן להם בכרטיס, הם חולקים עם עוד שני אנשים בוגרים (וכאן
נכנסת תיאוריה מספר 2). למזלם של המפיקים, המהומה לא הספיקה
להיווצר, כיוון שכשהחלה מוסיקת הפתיחה של התוכנית, התיישבו מיד
איש על ברכי חברו/חברו החדש, והשתתקו בציפייה.

יתום עמד ליד וילון הכניסה לאולם עוד לפני שהחל הקהל להגיע,
לבוש ומפודר היטב, וחיכה בקוצר רוח לעלות על הבמה. כשנשמע האות
שלו, הוא התכוון לזנק מיד על הבמה, אך המאפרת היסתה אותו
והסבירה לו שעוד לא פידרה את מרפקיו. לאחר שבאה המאפרת על
סיפוקה, יצא יתום אל הבמה, והתקבל במחיאות כפיים סוערות, כפי
שהיה רשום על השלט שהחזיקה בחורה נאה, בעלת חזית נאה עוד יותר,
שכמעט, אבל רק כמעט, הצליחה להוציא מריכוז כמה מהגברים בקהל.
"ברוכים הבאים לתוכנית מי רוצה להחליף את אלוהים, התוכנית
שגורמת גם לאתיאיסטים בינינו להכריז בטוקבקים על המועמד שהם
מתפללים לזכייתו." הבחורה הרימה את השלט צחוק, והקהל צחק
בצורה אחידה ומושלמת. "היום זו התוכנית האחרונה, והיום נדע מי
מהמועמדים שנשארו יזכה במשרה הכי מבוקשת ביקום. אני רוצה
להזמין לבמה את מועמד מספר 1: הוא רופא! הוא בעל ניסיון חיים!
והוא בטוח שהוא יודע מה הכי טוב בשבילכם!" מיד הורם השלט
מחיאות כפיים סוערות במיוחד, ומועמד מספר 1 עלה לבמה
בביטחון, ונעמד מאחורי העמדה שלו, שכללה: פעמון מזמזם, דפים
ריקים, טושים, מחשבון ענק ומסחטת רימונים. חלק מהפריטים לא היו
נחוצים, אך המפיקים חשבו שיהיה נחמד אם למועמדים יהיה במה לשחק
בזמן הפרסומות.
יתום המשיך: "ועכשיו תעלה מועמדת מספר 2, המועמדת שבטוחה
שהמושג 'ירא אלוהים' הומצא על בעלה!" בשמעה את מחיאות הכפיים
הסוערות במיוחד, עלתה מועמדת מספר 2 לבמה, כשהיא עוטה על עצמה
חיוך ארוגנטי, והמון הערכה עצמית מופרזת, ונעמדה גם היא מאחורי
העמדה שלה, שכללה אותם הפריטים שהיו למועמד מספר 1 מלבד שלה
צורפה ערכה ליצירת תכשיטים מחרוזים. לאחר שמחיאות הכפיים נדמו,
המשיך יתום: "נתחיל במשחק גלגל הנשמות. החוקים להזכירכם הם
כאלו: ישנם שני גלגלים שעל כל אחד מהם ציורים מממלכת החיות.
ישנם שני חצים, שאחד מהם יצביע על הגלגל הפנימי, בו תופיע החיה
כפי שהיא כיום, והחץ השני יצביע על הגלגל החיצוני בו יופיע אחד
מהגילגולים העתידיים שלה. עליכם להמר, כמה גילגולים על החיה
בגלגל הפנימי לעבור, כדי להיות החיה בגלגל החיצוני. המנצח הוא
שהימר את מספר הגילגולים הקרוב יותר לתשובה." למעשה, יתום שנא
את המשחק הזה. הוא התעקש שההפקה תיצור קשר עם אלוהים, ותבקש
ממנו אישור על נכונות המספרים, בתקווה שהמשחק יעלם מהתוכנית,
וכשהתברר שאכן המספרים נכונים, הוא נאלץ לחוות כל פעם את
ההשפלה, כטענתו, בסיבוב הגלגלים. בגאווה פגועה הלך שוב לעמדת
הגלגלים, וסובב אותם. "החיה ראשונה היא... גמל! ובואו נראה מה
תהיה החיה הבאה... סוס ים? לא... צרצר! רגע, לא... הגלגל עוד
לא סיים להסתובב... עקרב!
קדימה, מועמדים, עליכם להמר כמה גלגולים יקח לגמל להיות עקרב.
וכמו שתמיד אומרים אצלנו בתוכנית: הדפים מוכנים והטושים
עובדים!" ועכשיו החל החלק השנוא עליו ביותר, החלק שבו ניתנת
לקהל הזדמנות להביע את עצמו, דהיינו, לצעוק את המספרים שהוא
היה מהמר עליהם. מכל עבר נשמעו מספרים חד סיפרתיים, דו
סיפרתיים ותלת סיפרתיים. "אנחנו לא ביוון העתיקה!" רצה תמיד
יתום להגיד לקהל הברברי, אך ידע שעליו לבלום, אם הוא רוצה
להמשיך לככב בפריים טיים. כשסיימו המועמדים לרשום את ההימור
שלהם, הם החלו לסחוט רימונים, ויתום ידע שאפשר להמשיך בתוכנית.
כל מועמד נתן את ההימור שלו, וכאשר התגלה שמספר 1 היה קרוב
יותר, הופיע על העמדה שלו מספר דיגיטלי מהבהב שגילם את מספר
הנקודות הנוכחי שלו. כך המשיך לו המשחק, כאשר יתום מסובב את
הגלגלים, ובולע כדורי אספירין לחליפין. בתום המשחק הפרש
הנקודות בין מתמודד מס' 1 ומתמודדת מספר 2 היה גבוה, עם יתרון
ברור למספר 1. אך אין זה היה הסוף. למתמודדים ציפו אתגרים רבים
בתוכנית האחרונה, כדי לוודא מי באמת ראוי לשליטה העצומה.
"ועכשיו, חברים, קפיצה בשקים!!"

במהלך הפרסומות עוזר הבמאי הכין את יתום להפתעה הגדולה שתיערך
מספר דקות לאחר שהתוכנית תמשיך. "תפסיק להזיע כמו חזיר,
אידיוט, ותתעשת על עצמך. אנחנו צריכים אותך בשיא החיוניות שלך.
שים את האוזנייה שלך, ואני אתן לך הוראות בזמן התוכנית, הכל
צריך להיות נכון ומדוייק." רוני כ"כ קינא באותו רגע במועמדים
שעמדו רגועים בעמדות שלהם, ושיחקו במה שהשאירה להם ההפקה.
מועמדת מספר 2 הכינה שרשראות, ואילו מועמד מספר 1 בחר דווקא
לזמזם בפעמון שלו במקצב לא אחיד.    

בהישמע האות, עלה שוב יתום לבמה, מזיע כמו נקרופיל בחדר מתים,
והגניב מבט חטוף למאפרת, שסימנה לו כל מיני סוגי רצח
בפנטומימה. "תודה שחזרתם אלינו" יתום הוציא מטלית והחל לנגב את
הזיעה שניגרה ממצחו בטפיחות עדינות, "לתוכנית ה-כ-י שמימית
בטלוויזיה! נמשיך במשחק סיפורי התנ"ך, בו כידוע לכם, על
המועמדים להחליט אילו חלקים בתנ"ך שוכתבו ע"י סופר שהיה על
כמהין. כל מועמד יקבל את התנ"ך ויש להם עשר דקות לדפדף ו...
אוי, רגע, אומרים לי באוזנייה שיש לנו הפתעה מיוחדת בשבילכם."
יתום הוציא שוב את המטלית, וניסה לעצור את זרם הזיעה מלחדור
לעיניו. "אהה... כן... אהה... ועכשיו... יעלה! לא, עכשיו.."
עוזר הבמאי החל לאבד את הסבלנות: "פשוט תציג אותו, יתום! תגיד
עם מי אנחנו הולכים לדבר בווידיאו! ותעשה את זה בלי לגמגם, לכל
הרוחות"
.
"כן, אז... הממ... טוב... גבירותיי ורבותיי, עכשיו נדבר עם הוד
שמימיותו בכבודו ובעצמו, מי אם לא... אלוהים!" הקהל קפץ בבהלה.
"לא, חבר'ה, לא קרה כלום... אם תסתכלו מאחוריי, תוכלו לראות
בשידור ישיר על המסך, את האחד שהביא לנו את הצרפתים ואת הצרבת,
את האחד שכולנו נזכרים בו כשהצרות דופקות על הדלת, ואז
מתייאשות ולוקחות אותה, את האחד המחזיק בתפקיד הנחשק ביותר
בדירוג אחד מעל ג'וליה רוברטס באישה יפה, האחד והיחיד, הגבר
והזקן... א-לו-הים!!!!" "הבחורה הרימה את השלט מחיאות כפיים
סוערות
, אך לא באמת היה בו צורך - הקהל פשוט יצא מגדרו.

לאחר ניסיונות רבים שכללו את משחק השקט, וכיבוי האור באולם,
הצליח יתום להרגיע את הקהל ולהפנות את תשומת ליבו למסך על
הבמה. בתחילה המסך הראה רק לבן. אחר כך הוא הראה לבן, וגם קצת
אחרי זה. הקהל באולם זע באי נוחות, ובבתים הנשים התקשרו לחברות
הכבלים, כאשר במקביל הגברים חובטים בטלוויזיה או מוציאים
ומחזירים את התקע לחשמל. ההפקה גם היא קיבלה טלפונים רבים. אחד
מהם היה טלפון מחום כהה, שטען שזה לא הוגן שלבן מקבל זמן שידור
כל כך ארוך כאשר הוא מתחנן כבר חודשים שיתנו לו רק שנייה על
המסך.
"יה, תראו!" פלטה אישה מהקהל, ובכך גרמה לבעלה לגעור בה במשך
שבוע על כך שנפסלה במשחק השקט. אך עוד אנשים החלו לשים לב
למשהו שמתרחש על המסך. נראה היה שיש איזושהי תנועה על המסך,
שהמצלמה הולכת ומתמקדת במשהו במרחק. כעבור מספר שניות גל שלם
של אסימונים צנח והרעיד את האדמה, כשהבינו כולם מה היה פשר
המסך הלבן. המצלמה בסך הכל תרה אחר אלוהים בין כל ערימות
העננים.

"אהלן חבר'ה". אמר גבר צנום בעל עיניים צוחקות. הוא לבש חולצת
הוואיי, מכנסי דייגים וסנדלים, ומסנטרו השתלשל זקן ארוך
ומאפיר. הוא היה מוקף בשולחנות עמוסי ניירת, ובסוגים שונים של
כיסאות, אך הוא בחר להתנדנד על נדנדה. כדי שהעננים לא יכנסו
לפריים, ויסתירו את אלוהים, נאלצה ההפקה להשתמש במאווררים
ענקיים שגרמו גם לזקן שלו להטלטל.
"שלום אלוהים". יתום עדיין לא היה רגוע לחלוטין, וזאת היה ניתן
להבין מכך שידו הלכה כל הזמן לכיוון המשאף שהיה בכיס המכנס
שלו. "אנחנו שמחים מאוד שאתה איתנו עכשיו. מרגש לראות אותך
אחרי כל הזמן הזה. מה דעתך על המתמודדים שלנו?" אלוהים חייך
וחשף שיניים לבנות ומבריקות "מצויינים. אני שמח שיש מתמודדת
נקבה. אמנם דפקתי את הנשים בכישורים טכניים ירודים שמתבטאים
בהרבה בדיחות סטנד-אפ על נשים נהגות, אבל יש להן אחלה התנהלות
אירגונית בכל הנוגע לניירת." "למה בעצם אתה פורש אלוהים? מאסת
בתפקיד?" "לא בדיוק." אמר אלוהים והפסיק להתנדנד. "יש לי
איידס" אמר והרצין את פניו. "מההההה? איידס?? אבל אתה אלוהים!"
"בדיוק. היה לי איזה קטע עם איזה אחת עופרה חזה. אמרה שהיא
מעריצה אותי וכתבה עליי מלא שירים." יתום נדם. הוא חשב על כל
הפעמים שהוא פנה לאלוהים והוא עזר לו, ועכשיו אלוהים חולה
באיידס. עוזר הבמאי שוב התעצבן: "תמשיך לדבר!!! תשאל אותו מתי
הוא ימות!"
"אתה הולך למות, אלוהים?" "הו לא..." אמר אלוהים
בחיוך, והמשיך להתנדנד. "אני חולה גם בסרטן, שחפת, ודלקת קרום
המוח. רציתי לנסות את המחלות האלה לפני שאני בורא אותן. אני בן
אלמוות, כאילו?" יתום התבלבל: "אז למה בעצם ביקשת שנמצא לך
מחליף?" "כי איידס זו יצירת הפאר שלי, ונראה שאתם הולכים למצוא
את החיסון שלה ממש בקרוב. אם תעשו את זה, אני אכנס לדיכאון
עמוק, כמו שקרה ב-1914, וב-1939 ואין לי כוח לכל ההאשמות שבאות
לאחר מכן. אז החלטתי לחבור לשטן, ולמנוע מכם, בני ארץ, למצוא
את אותו חיסון." יתום היה מזועזע. "אלוהים, אני מזועזע. המון
אנשים ימותו בגללך!" אלוהים קם ופתח תיק צבאי גדול "מה חדש?
חוצמזה, תמיד יהיו אנשים." הצופים בקהל החלו להיות היסטריים.
"תחליף נושא! הקהל לא רגוע, וצריך עוד להמשיך את התוכנית!!"
יתום ידע מה הוא רוצה לשאול: "אם יש שטן וגיהנום, זה אומר שיש
גן עדן?" שוב נפרש חיוך על פני אלוהים: "אהה... אני לא רוצה
לגלות שום דבר. אני רק אבקש להשאיר את הביקיני בבית... ועכשיו
ברשותכם, יש לי הרבה קרם הגנה לארוז. אני מאחל המון בהצלחה
לשני המתמודדים. זכרו שבפסגה די בודד, אבל בראתי לכם יקום
שמספק בידור אינסופי." אלוהים נופף לשלום והמסך חזר להיות לבן.




רוני הצליח לתפקד מעל למצופה בהמשך התוכנית. הוא פשוט הפסיק
להאמין שזה העולם האמיתי, והתנהג כאילו הוא בתוך אחד החלומות
ההזויים שלו, מלבד העובדה שהפעם הוא לא מצא את השער לים
השבלולים בטעם פטל. המועמדים עברו עוד משחק, ועוד תחרות, ועוד
אתגר. הם נבחנו בכישורי בריאה, ובכישורי שליחת מסרים נסתרים
לאנשים בעלי פוטנציאל. שניהם נראו מתאימים מאוד, אך רק אחד מהם
היה יכול לנצח. לפתע הבזיק במוחו של יתום רעיון. היה זה רעיון
שלא היה עולה אם הוא לא היה מסתובב בתחושה שהוא נמצא בחלום
הזוי, אך הוא היה חייב ללכת עם הרעיון עד הסוף. הוא הוציא את
התוכנית לפרסומות בלתי צפויות, ועלה לעוזר הבמאי.

"בבקשה! אני יודע כל מה שצריך לעשות! אני מנחה את התוכנית הזו
מספיק זמן, כדי לדעת כל מה שצריך על אלוהים."
"זה פשוט לא נשמע הגיוני. אין לך ניסיון בכלל! אין לך שום רקע!
לא עברת שום מיונים ושום מבחנים."
"נכון. אבל אני אלוף סימס העולמי לקבוצת הגיל שלי. אתה יודע
כמה תינוקות הבאתי לעולם? אתה יודע כמה פעמים הצלתי את הבית של
בלה משריפה? אני יודע כל מה שצריך על שליטה באנשים. הצלחתי
אפילו להתמודד עם 15 אנשים בו זמנית, כשחמישה מהם במצב של רעב
כבד, אחד ישן על הרצפה, ושניים מעונים על ידי ליצן מטורף."
"אני חושש שזה לא מספיק."
"אני מבטיח לעשות את החיים שלך טובים יותר."
"המממ..."
"בבקשה?"
."טוב, נו, קרצייה. אבל איך תבשר את זה לקהל? איך תודיע
למתמודדים?"
"סמוך עליי."

"מתמודדים יקרים, וקהל יקר. התוכנית האחרונה באה לקיצה."
מתמודדת מספר 2 הרימה גבה. היא הייתה בטוחה שיש עוד משחק אחד,
ובו היא התכוונה לגבור על ההפרש הזעיר בינה לבין מספר 1
ולנצח.
"לאחר בדיקות מדוקדקות, ולאחר שעברנו על כל הפרטים לעומק, נמצא
ששני המתמודדים שלנו אינם כשירים להחליף את אלוהים." הקהל פלט
קריאת אכזבה. "כיוון שאלוהים פורש היום מתפקידו, והיה עלינו
למצוא את התחליף הראוי במהירות האפשרית, הסכמתי אני לקחת עליי
את עול התפקיד. מעתה והלאה קבלו אותי כאלוהיכם." הקהל החל
להתרעם. הלא כל אחד מהם ציפה וייחל לניצחונו של אחד מהמועמדים.
מה הם יעשו עכשיו, כאשר אף לא אחד מהם ניצח?
המתמודדים היו מדוכדכים. כדי לנסות להרים מעט את רוחם החל
מתמודד מספר 1 לכתוב מילים מצחיקות במחשבון הענק שלו. הניסיון
נחל כישלון חרוץ.

"חברים, חברים. אין צורך להתאכזב ולכעוס. אני מבטיח שמהיום
והלאה יהיו אבטיחים בחורף".


"וירא העם, וינועו מחוץ לאולם, ויחר אפם עד מאוד, ותתנוסס אבן
יהלום אדירה מעל ראשיהם בצבע השני."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
backwards
spelled
backwards is
sdrawkcab






the backwards
speller


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/06 12:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרת שמלו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה