עומד במפרסת, שבת בבוקר, בוהה
נותן לי מקור השראה.
יונק סיגריה ומפזר עשן לאוויר הטהור הזה.
נשען עם מרפקיו על הגדר, חושב.
יוצר עננים קטנים ואפורים של עייפות שמתפוגגים במהירות.

אבא, אתה התמימות הכי לא תמימה שהכרתי
אתה הרגישות והטוב הכי כנים שאי פעם ידעתי
אתה האהבה היחידה ללא תנאים,
אתה החיוך הכי אמיתי, אתה אבא שלי.

פרופיל ישר ומבט מכוון
מיקרופון ביד, אתה שר.
קול מוכר ומעט צרוד, איך מתגלגלות המילים ויוצאות החוצה מפיך
ומיד אח"כ חיוך גדול, בשבילך זה כמעט הכל.

אדם חרוץ, אמין ומסור
לעולם לא יעשה את מה שאסור
הכל לפי חוקים ברורים, רק שכולם יהיו מרוצים.

הנה אתה לבוש מדים כחולים,
וכרסך מבצבצת מעל המכנסיים השחורים.
כל הביטחון שבעולם, אבא שלי.

בתוך הכיסים:
כסף קטן, תעודות, צרור מפתחות, מצית וקופסת סיגריות.
אבא, אמרו לי פעם שאין אדם בלי חולשות.
ומה אם החולשה בסוף תהרוג אותך?
תדע, שחלק ממני ימות יחד איתך.
אני אוהבת אותך.