היא הייתה חיה לה שמה למעלה, בקומה ה-13. גברת ציגורנסקי. חיה
רק היא ו-13 החתולים שלה. יש שמועות, שכשחתולה שלה הייתה
ממליטה, היא הייתה הורגת את האם בכדי לשמר את המספר. 13 שנה
הייתה ככה, לאחר שבעלה עזב אותה לאחר 13 שנות נישואין. היא
זכרה אותו בפירוש. מגיל 13 הם היו ביחד. היא דיברה על זה מאות
פעמים. בעצם, רק 13.
סיפורה מתרחש בתקופת השואה. היא ישבה בביתה, וחשבה 'איזו מזל
שאני לא יהודייה מלוכלכת, כמו ההיא שירקתי עליה אתמול.' את שמה
היא לא ידעה, רק כי היא יהודייה, ובזה הייתה בטוחה. היא חייכה
לעצמה, והחלה לסרוג. כשסיימה, ליטפה את 13 חתוליה, שמה אותם על
13 מדפים שונים והאכילה אותם מ-13 קערות במזון עשיר ב-13
ויטמינים, וברזל. אז פרשה למיטתה עם כמה שמנים מיוחדים כדי
לישון את שנת היופי שלה, שאמורה לגרום לה להראות צעירה ב-13
שנה. בגלל משך התהליך (13 שעות) היא עשתה את השינה פעם
בשבועיים בערך. (כל 13 יום). לא עברו 13 דקות, ונשמעו דפיקות
בדלת. עד שענתה (בגלל טיפול השמן ישנה עירומה) נשמעו דפיקות
אין ספור, ולפחות 13 צלצולים. לכשפתחה, הסתערו עליה אנשים
וגררוה למעלית בכוח. תוך כדי שירדו בשקט מוחלט, שמה לב לשלט
במעלית '1,300 ק"ג- עד 13 איש'.
דחפו אותה לטנדר עם עוד 13 אנשים אחרים. היא זיהתה אותם - אחד
הגבאי של בית הכנסת, החלבן היהודי- ואז הבינה מה נפל עליה.
במשך כל הנסיעה למחנה אושוויץ בין אם ברכב או ברכבת לא עזרו לה
צעקותיה ותחנוניה. כשעמדה עירומה בתור לתאי הגזים, נלקחה הצידה
לחדר, בו שמעה ממחייל כי מצאו בבית המחסה שלה לחתולים מסמכים
המרשיעים אותה כיהודייה, וכי עד ראייה טען כי ראה אותה יורקת
על גרמנייה. היא צפתה כחולמת, בעוד החייל הראה לה את תמונת
הגרמנייה - 'זו היהודייה המלוכלכת!' אמרה לעצמה, ואז ראתה את
תמונתה, מתנוססת על דרכון ישראלי. היא קיבלה את עונשה פי כמה
וכמה, לאחר שנאנסה 13 פעמים, הולקאה 13 פעמים על שירקה על
גרמנייה, ולאחר שמנגלה דחה אותה, נשלחה לתאי-השריפה - מבלי
לעבור בתאי הגזים...
וכל הזמן הזה עבר בראשה של אותה ילדה יהודייה משפט אחד, "כמה
מתוקה, הנקמה..."