[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניקה מנדליי
/
רצח ממדרגה ראשונה

.
"כשחזירים יצמיחו כנפיים והגיהנום יקפא".

הפעם הראשונה ששמעתי את הביטוי הזה הייתה כשהייתי בן תשע בערך.
אמא ואבא עמדו במטבח, נמצאים בעיצומו של ריב הבוקר השגרתי
שלהם. בדיוק עמדתי לסיים את השוקו שלי, כששמעתי את אמא
צועקת:"אתה יודע מה? אין בעיה. נעבור לקנדה. כשחזירים יצמיחו
כנפיים והגיהנום יקפא!". שמחתי נורא.
ביקרנו בקנדה כבר כמה פעמים, כשביקרנו את המשפחה של אבא, ונורא
אהבתי את כל הירוק הזה. רק דבר אחד לא הסתדר לי. לא הבנתי מתי
בדיוק 'חזירים יצמיחו כנפיים והגיהנום יקפא'. זה נשמע לי נורא
מוזר, בעיקר הקטע עם החזירים, כי עד אז לא שמעתי על חזירים עם
כנפיים. הקטע עם הגיהנום פחות הטריד אותי, פשוט כי לא ממש
ידעתי מה זה גיהנום.בערב שאלתי את אמא למה היא התכוונה כשהיא
אמרה מה שהיא אמרה, ואם יש בקנדה חזירים עם כנפיים. והיא רק
חייכה ואמרה שהיא התכוונה לומר שלעולם לא נעבור לקנדה.

מאז אותה פעם, יצא לי לשמוע את הביטוי הזה עוד כמה פעמים
והצלחתי איכשהו להבליג, אבל כשוורד כתבה לי אותו בכתב העגול
והיפה שלה, על הפתק ששלחתי לה בשיעור ספרות ובו הצעתי לה להיות
חברה שלי, החלטתי שאני לא יכול יותר. ידעתי שאני פשוט חייב
לקחת את העניינים לידיים , ולגרום לכך ש'לעולם לא' יגיע כבר.
עמדו בפני שתי אופציות:א. למצוא חזיר ולהצמיח לו כנפיים ו-ב.
להגיע לגיהנום ולעשות שיחה עם לוציפר שיוריד את הטמפרטורה בכמה
צלזיוסים טובים.אחרי התלבטות ממושכת, של כמה שנים למען האמת,
החלטתי לבחור באפשרות השניה. חזירים לא היו קלים להשגה כמו
שחשבתי (המלאי אזל בכל חנויות המחמד באזור, וכשביקשתי אחד מאמא
ואבא ליומולדת, קיבלתי איגואנה במקום(?!)), והניסוחים של
'הכישופים להצמחת כנפים' שמצאתי באינטרנט היו מסורבלים מדי,
וכללו מרכיבים כמו גלגל עין של ממוטה ושן טוחנת של
טירונוזאורוס רקס, שהיו נורא יקרים.

אז התאבדתי. פעם ראיתי בטלוויזיה כומר אחד אומר שזה אקספרס
לגיהנום  זה לא היה קשה במיוחד, פשוט קפצתי לאמצע הכביש  המהיר
אל מול מכונית נוסעת. נהרגתי במקום, בלי כאבים מיותרים. מה
שנקרא "זבנג וגמרנו". בשניה מצאתי את עצמי בחדר המתנה עמוס
אנשים. כששאלתי את האיש שעמד לידי למה מחכים, הוא אמר לי שאין
לו מושג, ושאל אותי איך מתתי. אמרתי לו שקפצתי לכביש והוא חייך
ואמר שאישתו חנקה אותו עם כרית. רציתי לפתח איתו שיחה כי הוא
נראה לי נחמד, אבל בדיוק נפתחה הדלת ממולינו ושמעתי שקוראים את
השם שלי.

כשסגרתי את הדלת מאחורי, הרגשתי פתאום כאילו הטמפרטורה צנחה
למינוס מאה. היה כל כך קר.
"יוסי מנדלבסקי,  אתה נמצא אשם ברצח ממדרגה ראשונה. אני גוזר
עליך חיי נצח בגיהנום.". ראיתי מולי איש זקן עם זקן לבן וארוך
ומשקפיים, מחזיק בידיו מגילה שלא הפסיקה להתארך. הוא ישב
מאחורי שולחן עץ מרובע, ובדיוק עמד לדפוק עליו עם הפטיש שהחזיק
בידו, כששאלתי:"אלוהים?". "לוציפר בכבודו ובעצמו" הוא חייך.
דמיינתי את לוציפר טיפה יותר מאיים- או לפחות יותר צעיר, אבל
היו לי דברים אחרים על הראש באותו רגע. "את מי בדיוק
רצחתי?"."אתה מכחיש כי לפני  שנה , ארבעה חודשים, שבוע,
יומיים, שלוש שעות, חמש דקות ושתי שניות, סליחה, שלוש, נטלת את
חיי הארץ של מלאך שומר מספר שתיים שלוש חמש?". הבטתי בו במבט
חצי מופתע חצי מבולבל. "על מה לעזאזל אתה מדבר?". "אתה מכחיש
כי בתאריך האמור לעיל מעכת ג'וק?".אחרי כמה שניות של הלם,
נזכרתי שבאמת מעכתי ג'וק  מתישהו, אחרי שאמא ציוותה עליי לעשות
זאת ממרומי הכיסא עליו היא נעמדה בפחד. לוציפר היה סבלני. הוא
הסביר לי שבעצם רצחתי את המלאך השומר שלי, שהיה ג'וק, כמו כל
שאר המלאכים השומרים עלי אדמות, ושהדמות המלאכית כפי שאנחנו
מכירים אותה מהטלוויזיה, אינה אלא תעמולה של התקשורת. זה די
הגיוני כשחושבים על זה, הג'וקים באמת  היו פה מאז ומתמיד, והם
באמת נמצאים בכל מקום. שאלתי אותו אם לזה שהתאבדתי לא היה שום
משקל בהחלטה לשלוח אותי לגיהנום ולא לגן עדן, והוא צחק ואמר
שגן עדן נסגר מזמן, עקב חוסר בתושבים ויוקר התחזוקה." אין אדם
שלא הולך לגיהנום. מי שאין לו לב למעוך את ה"ג'וק" המסכן
בעצמו, מבקש ממישהו אחר שיעשה את העבודה השחורה בשבילו, והרי
זה שידול לרצח. ובאשר להתאבדות- לא משנה לנו איך אתה מגיע לפה,
משנה לנו רק אם הסוליה שלך חפה מפשע או לא, ובשביל אלו שמעולם
לא נתנו ידם ברצח המזוויע שמבצעים כה רבים ממכם, הקמנו את
"גיהנום -מחלקה ראשונה". עכשיו, אחרי שהכל היה ברור לי, נזכרתי
פתאום למה בכלל רציתי לבוא לגיהנום. הסתכלתי מסביב, וראיתי,
להפתעתי הרבה, שהכל היה קפוא לחלוטין. השיחה עם לוציפר השכיחה
ממני את העובדה שהיה פשוט קור אימים.
"רק שאלה אחרונה." לוציפר כבר נראה מעט חסר סבלנות, אבל המשכתי
בכל זאת. "אם הגיהנום קפוא, אז איך יכול להיות שלעולם לא לא
הגיע? ולמה חזירים לא עפים?". "בטח שחזירים עפים! איך אתה חושב
בייב הגיע לעיר הגדולה? ברגל? אתם פשוט רואים מה שאתם רוצים
לראות. עם של בורים.'לעולם לא' תמיד היה.
לא סתם העולם הוא עגול, הכל חוזר אל כולם לפחות פעם בחיים, ו
מה שאמרת ש'לעולם לא' יקרה, קורה. אתה מבין?".האמת היא שלא ממש
הבנתי, אבל הוא כבר דפק עם הפטיש שלו על השולחן, והייתי צריך
לפנות ימינה לכיוון השלט שהיה כתוב עליו בענק "קפיטריה". קניתי
אייס קפה בשלושה שקלים שהיו לי, והצטערתי שלא התלבשתי חם יותר
בבוקר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עזבו אותכם
מהשאלה אם אכפת
לו ממוסר, עזבו
אותכם מהשאלה אם
נגיע לגן עדן
כשנמות, השאלה
האמיתית? האם
אלוהים אומר
"פששיוווו" כל
פעם שאתה משחרר
פלוץ יא חתיכת
דוחה, למה מה,
אתה חושב שהוא
לא שם לב?


אני, מטיף לכם
על אמונה וכבוד


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/01 22:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקה מנדליי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה