לפעמים נמאס לך מכל מי שמקיף אותך,
אתה מוצא את עצמך שרוי בדיכאון ללא שום סיבה,
אתה חושב שכולם נגדך שבעצם הם תמיד איתך
אני יודעת גם אני עברתי את זה,

אני יודעת זה כואב, עברתי את זה כמו כולם
זה קשה, זה נורא
אבל הבטיחו לי שזה תמיד עובר
והשאלה שלי... "זה גם חוזר?!"

קשה להיות בדיכאון ועוד סתם בלי סיבה
או שיש סיבה והיא בפנים חבויה,
לפעמים פשוט צריך להחזיק מעמד ולחפש את הטוב
וגם אם הוא לא נראה לעינייך, הוא מסתתר לו אי שם.

לפעמים בא לך לסגור את עצמך בחדר
להגביר את המוסיקה למקסימום ושכולם יתחרשו,
גם אם זה לא עוזר למצב
זוהי תחושה של בריחה לעולם הפרטי שלך,
אני יודעת גם אני עברתי את זה,

אני יודעת זה כואב, עברתי את זה כמו כולם
באיזה פינה בלב שלך אתה מבין שזה בסדר
שאין סיבה לכעוס סתם
וגם אם הכאב ישנו פשוט תדחיק אותו,
אני יודעת זה קשה גם אני עברתי את זה.