פרק 8



התיישבתי אצל יעל בסלון. החבר האידיוט שלה נכנס לחדר. "הי טל"
חייכתי באילוץ.
אני וטל לא ממש מאוהבים זה בזה. יש ביננו מעין מלחמת רכוש על
יעל. מי יקבל אותה ליותר זמן. כשהייתי בניו יורק הוא זכה
מההפקר, אבל עכשיו טל ידידי היקר... I'm here!.
"אני רואה שלא עזר לך האויר של ניו יורק" אמר טל .
רגע...הרהרתי לי...האויר של ניו יורק...
זה הרס לי את עור הפנים, עליתי 7 קילו, אני מעשנת פי שלוש כי
מה זה משנה אם נושמים את הניקוטין או את כל הזבל של הפיח
באויר...."הציצים שלך לא גדלו" הוא ירה לעברי.
זה משהו שלא נמנה על החסרונות שבאויר ניו יורק. "הציצים שלי לא
גדלו הא?!" הבטתי עליו בבוז. מה לך זה משנה טל כהן אם הציצים
שלי גדלו או לא. לאישתך האומללה לעתיד ברוך השם
יש מספיק. הבעיה היא אצלך, מר כהן, הזין שלך הוא שלא גדל. ומי
צריך לשמוע על כל התיסכולים וחוסר האימפרוביזציה שלך
במיטה...אני!! אני מר. כהן היקר. כל האי מיילים, כל הטלפונים
והמכתבים ממש קרעו את ליבי, מר כהן, כי אין לך 'סטארטר' שעובד
כמו שצריך, כי איש הסוד החדש של חברה שלי הוא "השפן השחור"
ו..או!! איך שאין לך מושג איזה מתנה נהדרת הבאתי לאומללה
שסובלת אותך, את הדגם הכי חדשני, עם אורות, עם קולות, עם
ויברציות מסתובבות. חמוד שלי, מר טל כהן, היא לא תתחתן איתך
אחרי 5 דקות עם הדבר הזה. היא הולכת להתחתן עם...."תותח
2000!!!.".  "אני פשוט מנסה לשמור על המשקל שלי יציב, אתה
יודע, התנפחות לא זהירה ואני ישר צונחת עוד 5 ס"מ בגובה."
מה הבעיה של הגברים עם הציצים האלה??? בסך הכל שני שקים
מנופחים, שתוך 4 שנים מיום ביצבוצם, הם מוציאים מצנחים וברחיפה
חופשית מתרסקים לאיזור הברכיים.
למה אני צריכה את זה? כשאלך להשתין אצטרך להזיז ציצ אחד ואז את
השני כדי לראות איפה ומה אני מנגבת. אני חיה בשלום עם שתי
הבליטות המוזרות שנראות כמו נפיחות קלה באיזור בית החזה. תנוחת
השינה האהובה עלי היא על הבטן, ואני ממש מרגישה אותה  בלי שום
מרווחים ביני לבין המזרון. כשאני מעל בחור אני יודעת שהוא
מסתכל לי באמת בעיניים כי שום דבר לא מפריד בדרך ביני לבינו.
אז על מה יש לי להתלונן? כלום!!. אני מתלוננת על גודל הביצים?
לא!
כמה שפחות משקל ידפוק לי שם ב"קדימה - אחורה" יהיה לי יותר טוב
ופחות סימנים כחולים.
ואפרופו ביצים - די להתלהב מכל הלישה הזו של הציצים!! זה לא
נעים, זה לא בית מאפה, וזה לא יתפח אחר כך באויר הפתוח. תילש
לעצמך בכח את הביצים. נעים???נעים???.

טל עשה לי טובה והתפנה מהדירה. אני ויעל התפנינו לבעיותינו. או
יותר נכון, לבעיות של יעל.
"נמאס לי!! נ- מ- א- ס -לי!!! יללה יעל. "חתיכת חמור פאראזיט,
וגם מסריח"
הבטתי בה ואמרתי "אז את רוצה להשכיר דירה ביחד?" . יעל הביטה
בי ושתקה.
"מה? מה את בוהה בי ככה? חרא לך?" "נורא" התחילה יעל ליבב. "אז
מה הבעיה? קחי את עצמך ותלכי. מה זה כל החתונות הקתוליות האלו?
מה מחזיק אותך איתו? כסף אין לו, הוא טוען שהוא עובד בעבודה
שעד היום אין לך מושג מה זה ואיפה זה, מאז שטסתי לניו יורק את
לא זוכרת מה זה לצאת בסופי שבוע כי הוא מדבר יותר עם הפקידות
בבנק ממה שהוא מדבר איתך, וחושב שצהריים בפאלפל השכונתי זו
יציאה זוגית רומנטית. ואני לא אכנס שוב לנושא הסקס כי זה עושה
לי תפרחת ואת סתם בוכה לי יותר. אז תעשי לי טובה יעלי...."
נכנסתי לנאום הזה
ברצינות. הידיים שלי השתלכו לכל עבר ואני הרגשתי איך אני מזיעה
מעצבים שהנושא הזה כל הזמן עושה לי. "אפשר לקבל סיגריה?" אמרה
יעל בשקט. נראה לי שהיא לקחה אותי קשה מדי.
והיא.. היא בכלל לא מעשנת.