גדר לבנה מלאה פרחים בצבע בורדו מכשף...
סערה מתחוללת במוחה,בנפשה,בכל כולה... בבתוך של הבפנים...
כשעליזה לקחת את טוטו, מנסה לגלות את הדרך ליער הדרדסים....
ואותו שדון עמום יושב לו בשירותים עם דלת סגורה וקטורת ריחנית,
וחושב על איך זה לא בסדר כשציפור מחרבנת לך על השמשה הקידמית
של האוטו שאין לך...אבל שאם היה לך-אז זה בטח היה נורא
מעצבן...
בחורה יפה עם פנים חיוורות יושבת בקפה וחושקת בגמד מספר 7
מהסיפור הזה שאיזה אובססיבי אחד פעם כתב עליה.
...שרועה על הכביש, מחפשת חלב לינוק,
חושבת היא על איך פעם, מזמן, כשרק פרצה החוצה בסערה מאותו מקום
קטן, חשוך וצר מבין רגליים של איזו מישהי שקראה לעצמה אמא,
איך אז היה לה טוב...אותו הרגע, שהיא כ"כ שמחה שלא נולדה בן-
שקצה מהמקום היותר רגיש בגופו נכרת באכזריות.
עיניים ספוגות בתקווה לא יעילה נפערו לרגע,
וצחוק מתכדרר נפלט מבין שפתיה המפרפרות,
בעוד מנסה היא בשארית כוחותיה להשתחרר מגלגלי המכונית שמעליה.
אך הגדר, נחצתה. והגבול כבר אינו משנה...כי עכשיו היא כבר
שם..... ביער הדרדסים...
אותו מקום נכסף שכ"כ רצתה להגיע אליו קודם לכן...
וכבר אין דרך חזרה. מוות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.