ר. דונר / מפגש גורעלי (63) |
בקצה שרוולו
ניגב את הכפור
והציץ בחלון,
בעינו הקפואה.
בוץ מגפיו,
הוביל ברוך
מרבד אדם-דם
לכורסה עתיקה,
בפינה.
חייכתי: "נשתה לחיי!"
שתק.
ריסק כוסית בדולח
שם-פן-יה?
על לובן-שיש
רצפת המטבח.
לא צווח אוח,
מסבך צמרות האשוח,
ממלונה בגינה,
כלבי לא נבח,
היה לילה שחור,
השעה האחת,
וישבתי לבד...
לא שמעתי,
בדלת,
נקישות הגורל,
אפילו אחת...
7.02.06 בת ים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|