שילה גבע / אופטיקה |
מולי
אינך ולכן יפה
אני
אני נראה בלעדייך
כלום
אני מביט ישר אבל רואה
עקום
אני רוצה להביט
דרכך איני מדומה למראית
אלא - משתקפת דמות ממשית
אני כבר שם אבל אז שוב עווית
לא מתוכננת באה הזווית
מראה הפנים מבעית
וכבר גומר שאני
חזק הולך אל העיר
אל רחוב לוחם שותת
ואני ברזל ריק ארוך
אבל אז צפוי שנשבר
יודע כי לא אותו דבר
מושך למטה מהר
קצוות העצב כך אומר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|