אביתר שמידט / קולות הטבע |
ודממת הטבע נשארה בודדה.
מערבולות של מחשבות בראש
והחיים לא מפסיקים להציק ולרעוש.
קולות הטבע בראשי מתנגנות
ואין יותר פחדים ובעיות.
תוכי אהבה לתוך עיניי מביט
ואת כל הצרות של החיים ממתיק.
נופל אל תוך פתח של בור,
אין שום רעש או זכר לקול.
אני למטה והרוע מתאדה
ואין שם אף סולם או מעקה.
קול מלאך חודר בלחישה,
צא מהבור גבוהה בקפיצה.
ואז הכול חוזר כשהיה
רק שהראש שקט ואין שום בעיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|