נמאס לי לפתוח את העיניים ולראות אותך מולי.
גם כשאתה שם, רחוק ולא יודע,
אתה לא עוזב אותי כאן.
אני שונאת את זה שכל פעם שאני מנסה לחשוב על משהו אחר,
או על מישהו אחר, אתה ישר קופץ לי לראש
ולא נותן לי להמשיך הלאה.
נכון שאהבתי אותך ושנישקת אותי ראשון כל חיי,
ושכל רגע לידך עשה לי רק טוב.
אבל כל רגע לידך עשה לי גם רע.
לדעת שיש את האפשרות הענקית הזאת שאתה לא רק שלי.
שאתה לא אוהב אותי בכלל, סתם משתמש בי ל...
אני-לא-יודעת-מה.
העיקר אתה אומר לי שאתה בן-אדם של אישה,
אתה לא בוגד ולא היו לך סטוצים כי אתה לא אוהב את זה.
אני שמעתי עליך דברים שאתה בוגד,
ואני בעצמי הייתי סטוץ!
ידעת כמה אתה חשוב לי.
נמאס לי שאני רוצה לשכוח אותך...
וזה כל-כך קשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.