מערכה ראשונה:
תמונה ראשונה:
- ביתו של אייל, על הבמה יש שולחן ועליו יין עם כוסות
- נכנס אייל מסדר את הבית, נראה לחוץ מעט, לא נרגע, לרגע יושב
ומייד לאחר מכן קם, מסדר, מסתכל בשעון, מחכה.
- באמצע שאייל מסדר את הבית, נכנסת אלה עם מזוודות, מסתכלת על
אייל מסדר את הבית ומחייכת חיוך גדול, לאחר מס' שניות, אייל
מסתובב ורואה את אלה, הוא רץ אליה נותן לה חיבוק גדול, נשיקה,
הם מתחבקים במשך דקה.

אלה: מה, כל זה בשבילי?
אייל: כן, זה לכבודך.
אלה: לא היית צריך.
אייל: הייתי, תאמיני לי שהייתי.
אלה: לא, באמת שלא.
- טועמת את הארוחה ועושה פרצוף חמוץ.
אייל: טעים?
אלה: זה מדהים, איילי, איזה כיף שיש לי אותך.
אייל: כן, איזה כיף שיש לך אותי.
אלה: צנוע, אהה?
אייל: כזה אני, שקט, יפה, חמוד, מתוק ובעיקר צנוע כמו שאמרת.
אלה: חמוד, אני מתה עליך.
- נותנת לו חיבוק נוסף
אייל: נו, אז תספרי איך היה?
אלה: איפה?
- מתפעלת מהארוחה וההשקעה של אייל
אייל: איפה היית?
אלה: איילי, אתה יודע שהייתי בקפריסין...
אייל: נו, אז איך היה?
אלה: איפה?
- מתעצבן ועושה כאילו הוא שדר טלוויזיה
אייל: אהה, כן גבירותיי ורבותיי, אנחנו מצטערים על התקלות, יש
לנו בעיות בקליטה, אלה את איתנו? אלה, אנחנו לא שומעים אותך.
אלה: אהה, אם כן רפי אני כאן, ואני שומעת אותך מעולה.
אייל: אז למה את שואלת איפה?
אלה: מה איפה?
אייל: איך היה בקפריסין? מה יש לך אלה?
אלה: מה, אסור לי להיות בהלם?
אייל: למה את בהלם?
אלה: כי אף פעם אתה לא השקעת לכבודי ככה!
אייל: תודה באמת.
אלה: די, איילי, אני בסך הכל מופתעת, זה הכל.
אייל: אז את מוכנה לענות לי סוף-סוף על השאלה?
אלה: איזו שאלה?
- מתעצבן
אלה: אהה, סליחה היה נחמד.
אייל: מה נחמד?
אלה: נחמד, היה נחמד בקפריסין.
אייל: לא ראיתי אותך שבועיים בשביל שתחזרי ותגידי לי שהיה נחמד
בקפריסין?
אלה: מה אתה רוצה שאני אגיד לך?
אייל: מה עשיתן את ואושרת בקפריסין שבועיים לבד? איפה טיילתן,
עם מי הייתן?
אלה: עם מי אני יכולה כבר להיות?
אייל: לא יודע, זה רק את יכולה להגיד לי.
אלה: מה, אתה חושב שהייתי עם מישהו אחר?
אייל: לא יודע.
אלה: מה, אתה מקנא?
- צוחקת
אייל: מה את צוחקת, עם מי הסתובבת שם?
אלה: אייל תרגיע, רק עכשיו הגעתי, אין לי כוח לריב עוד פעם.
אייל: טוב, סליחה.
- פאוזה
אייל: בואי נשב לאכול.
אלה: מה הכנת לאכול?
אייל: מה, את לא רואה?
אלה: מה הכנת?
אייל: כמו תמיד.
אלה: מה פתיתים ושניצל?
אייל: כן.
אלה: איזה חמוד, אתה הרי יודע שאני הכי אוהבת פתיתים.
אייל: ומה עם השניצל?
אלה: ברור, גם את השניצל, ברור.
אייל: אז להביא לך?
אלה: לא, אני לא רעבה בעצם.
אייל: אבל הכנתי...
אלה: טוב, אני חייבת שירותים כבר מהנמל אז אני זזה שנייה.
- יוצאת
- אייל מתיישב על השולחן, ספוט עליו
- אייל פותח במונולוג
אייל: הריח הזה מטריף אותי, הריח של הבושם שלה שנמצא בזיכרון
שלי גם כשהיא נמצאת וגם כשאני שוכב לבד בלילה במיטה שלנו,
אפילו שאני שוכב באלכסון וזה נורא כיף, אבל בשביל להריח את
הריח שלה אני מוכן לשכב אפילו בצד של הקיר שהוא הצד הכי מבאס
במיטה. אבל הריח הזה שמשכר אותי, שהופך אותי לאידיוט גמור,
שעושה לי פרפרים כאלה בבטן שעפים לי בפנים ולוחשים לי מילה
שאני לא שומע לפעמים... אבל אני רוצה לשמוע, כי כל פעם
שהפרפרים נעלמים לי אני כאילו מת. אני רוצה שהם יהיו שם כל
הזמן וילחשו לי את המילה שממנה אנו ניזונים, אהבה.
- אלה נכנסת, ספוט יורד
אלה: מה חירבנת לפני שבאתי, הסרחת את השירותים!
אייל: אכלתי שווארמה אצל יהודה, אז את יודעת מה החריף הזה עושה
לי.
אלה: כן, אבל דווקא היום שאני באה?!
אייל: רציתי להתפנק.
אלה: אתם הגברים, יש לכם פינוקים שאני לעולם לא אבין אותם.
לאכול שווארמה ברחוב הפינתי ושכל החומוס יימרח לכם על כל
הפנים, ואז אנחנו ננגב לכם אותו עם מפית זולה... אתם יכולים
לשבת במשך 90 דקות, או אפילו שעה וחצי, ולראות 22 שחקנים רצים
אחרי כדור, מזיעים, בועטים בכדור לכיוון השער, מתרגזים,
מוציאים את העצבים שיש להם בחיים הפרטיים שלהם עם החברה, או עם
רואה החשבון את הכל במגרש, ועם זאת שאתם צופים בזה אתם שותים
בירה כאילו זה מים. אתם יכולים לתקוע נאד וכולם יצחקו כאילו
מישהו סיפר בדיחה, עם מטומטם.
אייל: אלה, אל תשחקי אותה עם דיבורים על גברים, אולי אנחנו
באמת אידיוטים, אבל אתן לא כאלו טלית שכולה תכלת, אתן יותר
מסובכות מרופא חולה, ומגנב עם מצפון.
אלה: טוב אייל, אין לי כוח לשטויות שלך.
אייל: אם את חושבת שזה שטויות אז את יכולה ללכת.
אלה: סליחה?
אייל: נמאס לי שאת משתיקה אותי ואומרת לי שאני מדבר שטויות, את
בכלל לא מקשיבה לי.
אלה: אייל, אני רק עכשיו באתי, אין לי כוח לזה...
אייל: למה אין לך כוח?
אלה: לריב איתך.
אייל: טוב, בסדר.
אלה: בסדר.
אייל: לי אין בעיה.
אלה: גם לי.
אייל: יופי, גם לי.
- אייל יושב על הספה כעוס
- אלה שמה לב אליו ומנסה לפתות אותו
אלה: איילי...
אייל: די, עזבי עכשיו.
אלה: מה לא בא לך?
- נוגעת בו בתשוקה
אייל: זה לא שלא בא לי, בעצם מאוד בא לי. זה הדבר הראשון
שחשבתי עליו כשתחזרי, אבל עכשיו אני טיפה כועס.
אלה: עליי?
אייל: קצת.
אלה: אז אולי אתה רוצה לכעוס עליי בחדר?
- מתנשקים בתאווה
אייל: לכי לחדר, אני כועס מאוד.
- צוחקת
אייל: לחדר.
- יוצאים


לחלק השני: http://stage.co.il/Stories/577633