מוקדש לכל יוצרי הבמה ורודפי התהילה באשר הם

75 כניסות לעמוד שלי (לפחות רבע מתוכן הן שלי). מס' המנויים: 1
(יש!). 30 כניסות ל"חיה עם אינטרסים". 8 תגובות (1 שלי). ניקוד
משוקלל: 2. 7 כניסות ל"סליחה, אני רוצה לקנות נשמה". 2 תגובות.
ניקוד משקולל 1. אני נזכר במנייאק שדפק לי 2 (1- בניקוד
המשוקלל) ביצירה. אם הייתי תופס אותו, הייתי מתעלל בו בפורום
פילוסופיה עד צאת נשמתו. איך בכלל הוא מעיז??? אני השקעתי שעות
בסיפור הזה, והוא? 2 דקות קרא, חייך חיוך עקום, הרעיון להעביר
ביקורת קונסטרוקטיבית אפילו לא חלף בראשו הממורמר (וודאי הוא
רק מקנא בכשרוני) ובלחיצת עכבר קטנה שלח את יצירתי הטרייה אל
מחוזות הניקוד השלילי.

אני מכיר את כל המספרים בעל-פה.
2 יצירות מקוונות.
סך כניסות לכל היצירות: 37.
37 שלשום אחה"צ. 37 אתמול בלילה. 37 היום בבוקר.
את הדף יוצר שלי אני בודק בממוצע כל 5 דקות, וכל פעם אני קצת
יותר מפחד, קצת יותר חרד. רק לא 37!! מספר ארור. אולי אפשר
לעגל זה כלפי מעלה? (תזכורת: לשלוח דוא"ל לבועז).

בהתחלה זה לא היה ככה. בהתחלה רק הייתי נכנס, קורא כמה סיפורים
והולך לישון מאושר. אחרי כמה ימים הרגשתי שגם אני יכול לכתוב
משהו. אני אכתוב משהו קטן, קצת מצחיק, קצת טיפשי, עם טוויסט
קטן בסוף. 10 איש יבואו, יקראו יחייכו ואני ארגיש שעשיתי את
שלי. משהו בסגנון, "אם אצליח להשפיע רק על בנאדם אחד...".
כתבתי את "חיה", פתחתי חשבון בהוטמייל, חיכיתי כמה שעות לאישור
וכשזה בושש לבוא, הלכתי לישון. למחרת קמתי, ואצתי לבדוק את
הדפיוצר. היו איזה 10 כניסות אולי, ואפילו תגובה! חייכתי לעצמי
חיוך דבילי, כמעט מתפוצץ מרוב שביעות רצון. למחרת היו עוד כמה
כניסות, ועוד כמה תגובות ואני קורא ונהנה מכל אחת, איזה כיף
לי.

אבל היום זה כבר לא ככה. שלשום הודחתי ללא אזהרה מרשימת
היוצרים החדשים ואני מרגיש מוזנח, מנוצל ומחולל. פתאום 30
ומשהו אנשים שקראו את הסיפורים שלי זה כבר לא מספיק. ומה עם
המנוי??? רק לחשוב על זה שאיפשהו בעולם יושב אדם מתוח, בודק
דוא"ל כל דקה רק כדי לראות אם שחררתי איזו יצירה מסעירה חדשה,
ואני מאכזב אותו. עכשיו יש כבר לחץ. אנשים מחכים, ואני לא אוהב
לאכזב אנשים. אני משרבט מהר איזה שיר קטן וסתמי ומרגיש שמכרתי
את עצמי בזול, בעבור חופן עיניים. עכשיו אני כבר לא הולך לישון
לפני שמאשרים את היצירות שלי, וכבר למדתי להשוות את המספר של
היצירה הכי חדשה בבמה עם מס' היצירה שלי כדי לדעת בערך כמה יש
עוד לפני. ואיך אני מקנא במנייאקים שמיד אחרי שאישרו את היצירה
שלהם העורך החליט ללכת לחבוץ חמאה או משהו, והיצירה שלהם מבלה
איזה 20 שעות ב 5 היצירות החדשות, קורצת לכל מבקר באתר. איכשהו
תמיד אחרי שמאשרים את היצירה שלי, מיד אחריה מאשרים עוד איזה
200 יצירות אחרות.

37!! אני מוכן כבר לעשות הכל. אני מוכן להתחיל להתחיל להמליץ
בטירוף על יצירות בניסיון נואש להשתחל לרשימת "הממליצים
העסוקים" (חשיפה קבועה בכל עמוד באתר). אני מוכן לרשום תגובה
לכל יצירה שאני קורא, אני מוכן אפילו לנסות לשחד איזה עורך
שיוסיף לי "המלצת מערכת" לאחד הסיפורים. אני מוכן כבר לתייג את
כל הסיפורים שלי תחת "אירוטי" כמו עמוס בר (למה לעזאזל הוא
עושה את זה??).

נו טוב, כבר מזמן רציתי לכתוב מונולוג.

עדכון: המונולוג הזה שלי בילה בדיוק דקה אחת (!!!) ברשימת 5
היצירות החדשות ביותר. דקה אחת !!! ככה אני אמור לקבל חשיפה??
איפה ה 15 דקות שלי ??