New Stage - Go To Main Page

מדן נריה
/
המורה

 התלבטנו היכן נשחית הפעם את זמננו; לבסוף החלטנו "ללכת על
הקניון".
 כאשר הגענו למקום, סקרנו תחילה את חלונות-הראווה, ואחרי
ששבענו מהם, התישבנו בקרבת קירות הזכוכית של בית-הקפה הצופים
על הכביש הסואן.
    ליד שולחן קטן בסמוך לשלנו, ישבו שתי סטודנטיות צעירות,
טרודות בלימודן, והתייעצו בינן לבינן לגבי נושא כלשהו.
  בשולחן שלידן הסבה גברת קשישה, מטופחת, שגילה כפול מגיל
שתיהן גם יחד; היא לגמה בזהירות קפה חם מספל, וקראה עיתון
לועזי; התרשמתי משום-מה שהיתה מורה בעבר.
  היא התבוננה בשימת-לב בשכנותיה הצעירות, קמה לפתע וחלפה
לאיטה בסמוך לשולחנן, הציצה 'באקראי' במחברתה של אחת, והכריזה
בהתפעלות: "איזה כתב יפה יש לך!"; השתיים, וזאת למרות שדעתן
הוסחה באחת מלימודן, חייכו בחביבות ואמרו לה "תודה!". הגברת
הנידה ראשה במין אצילות מלכותית כאומרת "על-לא-דבר" ומיד חזרה
למקומה והמשיכה לשתות את הקפה, ולעיין בעיתון.
  כעבור כדקותיים, קמה שוב ממקומה על-מנת להשלים פרט חיוני זה
או אחר שהחסירה בגיחתה הקודמת, שעל כן היא שבה - והפעם ללא
העמדת-פנים - אל שולחן הבנות, שבינתיים הצליחו כנראה לחזור
לשיגרת הלימוד, ושאלה: "מה אתן לומדות?"; גם בפעם הזו, ולמרות
שנקטע שוב רצף מחשבתן, הן השיבו בנימוס: "פסיכולוגיה".
  עתה הופיעה סוף-סוף הבעה של שביעות-רצון מוחלטת על פניה של
הגברת הקשישה, והיא שבה לשולחנה כדי לסיים סוף-סוף את שתיית
הקפה - שודאי הצטנן בינתיים - ולקרוא בעיתון - שודאי התיישן
בינתיים. אך כעבור זמן קצר ביותר שוב ניצת אור בעינייה; היא
נטשה את כל עיסוקיה, וצעדה לכיוון שולחנן של שתי הבנות...ואולם
חיש קפאה על מקומה כמוכת-הלם כשהסתבר לה שהן אינן שם!
  אנחנו לעולם לא נדע מה היתה השאלה הנוספת שהטרידה את מנוחתה
של הגברת, והבנות - מדוע הן עזבו.
  חבל.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/3/06 16:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מדן נריה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה