אם אבקש שתקשיבי לי, תעשי זאת?
ואם אבקש שתקטפי בשבילי את הירח, האם תקטפי?
לא יותר מזה, אני חושבת שזה מה שיספיק, כדי לאהוב אותך כמו
שאהבתי פעם.
את יודעת? רבים אמרו לי שאושר מגיע מהלב, אם את באמת רוצה בכך.
אף פעם לא הספקתי לחשוב על זה, אולי זה מפני שלא רציתי בכך
ואולי מפני שהיה לי משהו חשוב יותר לעשות. אבל כשאני חושבת על
זה עכשיו, אלו סתם שטויות במיץ עגבניות. איך האושר בא מהלב, אם
הוא אף פעם לא היה שם? הוא אף פעם לא נכנס, אז איך הוא יכול
לצאת? סתם שטויות, וכשאמרתי את זה לכולם הם אמרו שאני טיפשה,
שלא יודעת שום דבר מהחיים שלה.
מה זה בכלל להיות מאושר? אני לא חושבת שזה אפשרי, או שזה בכלל
הגיוני.
בן אדם זה דבר מורכב, אחד מהדברים זה רגשות. יש עצב, ויש שמחה,
ואהבה ושנאה. והם לא נגמרים, עד שאת מתה. וכשאת מתה, אחרים
מרגישים.
תמיד תהיי עצובה, בכל רגע בחיים שלך את עצובה. מה זה משנה אם
יקטפו בשבילך את הירח או יקשיבו לך כמה שרק תרצי? את רק תבכי
כל היום עד כמה ששום דבר לא מושלם, וכמה שהכל רע. אז זה בכלל
לא משנה, את לא תרצי להקשיב. לא תשימי לב בכלל לעובדה שאת בן
אדם, ושיש לך רגשות אחרים.
זה כל כך טיפשי לחשוב על רע, כשלא רע. למצוא את הדברים הרעים
בדברים הטובים. אז מה אם הם נמצאים מטר או שניים לידך, לעזאזל,
תעזבי אותם בשקט. לא טוב לחיות ברע, אם יש כל כך הרבה טוב. איך
בכלל אפשר להתעלם מקיומו?
את חושבת שזה עוזר כשאת אומרת שרע לך? על מי בדיוק את רוצה
לעשות רושם? שום דבר לא יעזור לך למצוא חבר. אז פשוט תעזבי את
הרע שם בצד, בשקט. יש לך הכל, את אפילו לא צריכה לבקש יותר.
וגם אם את מבקשת את ישר מקבלת, אז אין לך בכלל מה להתווכח. אין
לך מה להפסיד, יש לך כל מה שרק תרצי.

תשבי בשקט, עם עצמך, ותחשבי האם כדאי לך להמשיך ככה, בכל מעגל
הרע הזה שרקמת סביבך.
בתוך הבור הזה שחפרת לעצמך, בלי שום דרך לצאת החוצה. מה טוב לך
שם? תחשבי קצת.
נכון ששום דבר? אז למה להישאר בתוך כל זה כל כך הרבה זמן, תצאי
משם, תלכי לשאוף קצת אוויר.
בסוף יהיה בסדר, כולם אמרו לך.
תאמיני להם,
הם צודקים.