|
כפור לוהט עטף אותה. פנים קפואות ועיניים מוצתות בלהבה.
כשהביט בה נראה כהוזה. עלם לבוש בגדי זקן, אחז בידה כבמקל
הליכה.
הרחוב נדם זה זמן מה וקולות צעדיהם המהוססים נבלעו בחשכה.
שפתיה נרעדו כשנעצרו סמוך לביתו, פולטות לחישה סמויה.
נדמה היה שהבחין בכך והוא השיב לה במבט ישן, מתפתל, לא ברור
ומוזר...
כשידה נשמטה העלם הבין שאין דרך חזרה.
בתזמון מופלא המשיכו בדרכם כשני אנשים זרים.
עיניה המיסו את פניה המנוגדות וכשלפתע הרגישה שאיבדה את זהותה,
הסתכלה לאחור ולא ראתה דבר.
העלם הגיע כבר לדירתו.כמעט ונרדם אך דבר אחד טרד את מנוחתו.
"אם רצוני איננו מוגדר האם יש בו טעם" ?
כאשר עצם את עיניו מיד צלל לשינה עמוקה. |
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.