מישל רוטמן / טעמו של הכאב המתוק |
מעורקיי זורם יין אדום.
טועמת, משתכרת,
מתמכרת לטעמו של הכאב המתוק.
מתרוקנת אט אט
הבקבוק כולו כמעט כבר ריק.
קפואה, כבר לא מרגישה,
בפי עוד נותר טעמו של הכאב המתוק.
עוצמת עיניים,
שקט חד קורע לי את האוזניים.
הפוגה.
ואחריה שתיקה,
דממה של נצח מתפשטת
והדבר האחרון שאני זוכרת
הוא טעמו של הכאב המתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|