|
עיניה בוחנות את סביבתה
כדומה לציפור המתיישבת על ענף לאחר נדודה עם הרוח.
את כנפיה מסתירה היא
רק חיוכה התלוש מרמז על בדידותה.
אם רק יכולתי להתקרב ולו במקצת
לנסות להכיל בי צערה.
שיער נוצותיה מתעופף ברוח
כמו מבקש יחד איתה לשאת נפשה אל על.
אך דמעה אחת קטנה החומקת מתוך עיניה
מנקרת בי חלל.
נובמבר, 2005 |
|
אמרו לי שיש כאן
סכנת קרינה אז
אני יוצאת
להשתזף רק אחר
הצהריים
פרה בביקיני
האי ביקיני, יא
דפוקים שצריך
להסביר להם כל
דבר ! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.