בא לי לצרוח!
כ"כ שונאת
כ"כ אוהבת
כ"כ מתגעגעת
רוצה ללעוס את כל הסערות שמתחוללות בתוכי עכשיו כמו מסטיק
עד שיגמר להם הטעם ולא יכאיבו יותר
לכדרר את החיים בכף ידי
ולבעוט אותם לעזזל
אולי מרחוק אמצא בהם יותר משמעות
כרגע חלולה
פעימות לב בוכה שאינן שייכות לי
לקחת את פיסת האושר והחום שכה אהבתי
אינני יודעת על מי לכעוס
הנשמה שלי... שבורה
חתוכה לחלקים אסימטריים
מתפזרת בין הדמעות
נמוגה לגעגוע שאני מסרבת לקבל
כואב לי כואב לי, אתה שומע?!
מחשבות על מילים שטרם נאמרו
מבטים שטרם המתיקו אישוניי
בא לי לשבור, להחריב, בכדי שתבין
אין מה.
אין דבר שאוכל להשוות אלייך
הכל שלך סבא
"מלחמה משולבת" אמרת...
אכן, זוהי מלחמה
כל יום שאתה לא איתנו זה מאבק
נילחמת די
היית טוב בזה אני משערת
אחרת למה שיוציאו אותך מהמשחק?
אתגר...
תמיד היית אתגר מכל בחינה שהיא

האמנתי שתחזור,
חשבתי עלייך ועל הרגע שנתראה שוב בביתך החמים
החיוך הזה שלך זועק את שמי
צמא לחיבוק
היית אור, היית...
רסיסים שלי פזורים כמו פתיתי שלג
קפואה ממחשבות, זמן מהו?
כשאמרת לי שתשמור על ילדיי בתמורה לכך ששמרתי על סבתא היפה
שלנו
לא חשבתי שזה יהיה מלמעלה
הייתי צריכה לדעת
הרי תמיד היית למעלה
מלך אריות שלי, ראש המשפחה.
מסור למי שרצה אותך יותר ממני
שזה שורף הכאב הזה.
לא מאמינה שהוא יודע עד כמה.
תבוא לקצת.
אפילו בתור ברק או רעם
טיפת טל על פרח
או כוכב נופל בהבזק של שניה
מבטיחה לחפש אותך ולחייך
רק עוד קצת, סבא.