בגלל (או למרות) שאמרת שאולי זה אף פעם
לשבת בחצר ולעשן סיגריה
זה דווקא נראה לי לא רע
אפילו שאני בכלל לא מעשנת
בייחוד עכשיו, שהפסיק הגשם
אבל קר בייחוד כשאני לבד
וחתול מיילל, וגם דג זהב
ואמרת שאתה לא יודע
וזמן זה זמן, והוא עובר מהר
ולחיות את הרגע
אולי זה עכשיו, אבל בעצם כבר לא
בעצם הכל מעורפל
בייחוד עכשיו כשאין מחשבות,
ואין עננים וגם לא תקווה
ואמרתי שלא וחשבתי אחר כך
אולי בעצם טעינו
כי כמו שני צעירים שיודעים הכל
או בעצם חושבים,
לא ידענו כלום.
אז אל תגיד יותר כלום,
כי נגמרו לי הסיגריות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.