שי ברל / איש עם מזוודות |
ריקות הן מונחות על הריצפה
ואם הוא רק היה יודע
מי שם מחכה לו בעולם
איש עם מזוודות שלא נוסע
שנים הוא מתכנן ת'צעדים
איך לברוח מהכל, להשתקע
במקום שבו יגלידו הפצעים
ועוד יום עובר
הוא נשאר במקום
בין אותם הפחדים מגדל שיגעון
מסתכל במראה, שורט ת'פנים
הלוואי ויעופו כל הפחדים
איש עם מזוודות שלא נוסע
מדיבורים נהיה לו פצע בשפה
יש קולות בראש הוא לא שומע
איך פתאום עברה לה עוד שנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|