|
פעם ישבנו, אני והוא בחדר קטן ושרנו
היינו לבד והיתה לו גיטרה והכל היה נהדר
פעם חשבתי שהוא האחד ושהוא תמיד יהיה שם
וכבר ראיתי איך אנחנו ביחד הרבה יותר מעכשיו
פעם הייתי כלואה בתוך החלומות של עצמי
מפחדת לצאת מתוכם שהקסם יגמר
פעם היה פעם ועכשיו אני כבר חרוק משם
ואין דרך חזרה ככי מה שהיה היה
עכשיו אני שקועה בדברים אחרים
ואנחנו באמת רק ידידים
עכשיו הכל נראה לי שונה כאילו אני כבר לא אותו בן אדם
כאילו אני לא כאן אבל ממש לא שם
לפני שאני מחלטיה סופית מי אני ומה אני
אבקש רק דבר אנחד קטן:
להיות אני ורק עצמי בלי שום קשר לאן הולכים כלום! |
|
|
קמה בבוקר.
קוראת שני
סלוגנים עם
הקפה.
צוחקת.
הולכת לעבודה.
צוחקת.
מדקלמת לאנשים
בעבודה את
הסלוגנים
שקראתי.
לא צוחקים.
מאושפזת חודשיים
במחלקה
פסיכיאטרית.
אחת בפגישה של
"מכורים
אנונימיים
לסלוגנים
מטופשים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.