ליאת שבת / שם |
עם דמעה שמורה
כבולה לזיכרון
באזיקי אהבתך
כל כך אהבתי, את מה שדמינתי
כל כך רציתי את מה שהייתי
כשהיית איתי
שם
כל כך מילים, כל כך יפות
כל כך שתיקות מבטיחות
כל כך אני, כל כך לבד
כל כך האמנתי שאתה האחד
על כרית, שידעה שלא איתי אתה
מניחה את הראש, מתכסה
בשמיכה, שספגה אותך ואותה
כל כך טיפשה, כל כך חסרת ברירה
כל כך לא אשמתי, כל כך לא אשמתך
כל כך הבטחת, כל כך בחרת
בה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|