כששתיקה וצרחה נפגשים,
הכאב מתפרץ החוצה,
לפעמים בדמעות שזולגות על הפנים,
באיטיות, כאילו תש כוחם,
לפעמים זה מתבטא בשריטות וצלקות,
לפעמים הריקנות עולה על כל הכאב
או שאולי הם מצטברים ביחד
והופכים לעצב אחד גדול...
קטע עצוב שכתבתי לפני די הרבה זמן, למען האמת אני בכלל לא
זוכרת למה כתבתי את זה. אני רק יודעת שזה נשאר במחשב שלי, למען
האמת, אני לא יודעת כלום. אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת
עכשיו, אבל יש לי רצון עז לכתוב, מה שלא יהיה, לכתוב יעשה לי
טוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.