היא רצתה להשתחרר, היא רצתה להתפרק, היא רצתה את עצמה לפנק.
בשישי בערב, בדיסקוטק עם חברות, היא שמה לכמה שעות בצד את
הצרות.
כולן שתו עוד ועוד, היא על עצמה שמרה, היא תמיד עשתה מה שאמא
לה אמרה.
רק משקה אחד ודי, כדי להיכנס לאווירה, חשבה שאין בכך שום דבר
רע.
מעולם לא שתתה לפני כן, זאת היתה לה הפעם הראשונה, רק לטעום
קצת, היה כל רצונה.
היא סוחררה מעט, זו דרכו של האלכוהול, גם בחורות טובות לסובב
הוא יכול.
היא היתה בתוך הקצב, היא רקדה כאילו אף אחד לא נמצא מסביבה,
היא היתה המסמר של המסיבה.
3 שנים עם החבר הראשון נגמרו בלילה שעבר,
כל תחנוניו אליה, כל בקשות הסליחה, כלום לא עזר,
36 חודשים של ציפיה ללילה הראשון שלהם ביחד התנפצו,
הוא בגד בה עם החברה הכי טובה שלה, החברה הכי טובה לשעבר, אם
תרצו,
היא עדיין לא עשתה את זה, הוא החל מאתמול כבר לא היה בתול,
היא לא האמינה שיעולל לה דבר כזה, הוא חצה את הגבול,
היא כל כך רצתה שהרגע הזה יהיה מיוחד, רצתה לתת לו את כולה,
הוא כנראה לא היה האחד, היא מאז לשבר כלי משולה,
היא היתה איתו מכיתה ח', הוא היה מושא לקנאת כל הבנות,
היא אהבה אותו באמת, אבל היא לא היתה מהנותנות,
היתה לו סבלנות אין קץ, הוא חיכה לה עד הסוף כמעט,
הוא לא רצה את תקוותה לנפץ, הבטיח לה שילך איתה לאט לאט,
אך זה ידוע שאישה לאישה זונה, הכל עניין של עיתוי,
לבלות עם אחרת את הלילה הוא נענה, הוא לא הצליח לעמוד בפיתוי,
היא היתה כמו חלום בהתחלה, אך התגלתה כגדול הסיוטים,
אחרי רבע שעה של איבוד הדעת הוא חזר לחיים המציאותיים,
הוא נתקף ייסורי מצפון, ובפני אהובתו התוודה,
אבל היא לא קיבלה את הטיעון, ביקשה ממנו שיעזוב אותה לבדה,
למחרת היא הלכה לטיול אל הים כדי להרגע, חשבה בדרך על הכל,
על זה שמותר גם להיפגע, אבל לא כל אחד להמשיך הלאה יכול,
והיא למדה בחיים דבר אחד או שניים,
שאפשר לבכות ולהוציא החוצה ובינתיים,
להשלים עם עצמך, זאת לא אשמתך,
עשית מעל ומעבר ליכולתך,
וקיבלת סטירה, זה קורה לכולם,
זה לא נורא, לא סוף העולם,
היא חשבה וכתבה עד שנגמרו לה הדפים,
על שלושה קייצים שעברה איתו, ואותו מספר חורפים,
על חייה מלפני כן, ועל מי שהיא עכשיו,
על זה שלפעמים לא טוב להיות כל כך מחושב,
היא מפסידה חוויות, היא מפספסת הנאות,
יש הרבה דברים שלא הספיקה אפילו לראות,
17 שנים של לחיות לפי הספר לא יכולים לעזור,
בכל מצב, בכל מקום, בכל רגע, מישהו את ליבך יכול לשבור,
היא החליטה לחיות את הרגע מאז,
ותמיד להוציא את הכי מתוק מהעז,
היא חזרה בערב לביתה, אחרי שנהנתה משקיעתה של השמש,
קבעה לצאת עם חברתה, כדי לשכוח את כל מה שאירע אמש,
היא התלבשה במיטב בגדיה, היא הריחה מריח ההדרים,
הסתירה היטב את שדיה, אותם יזכו לראות רק המובחרים,
היו לה עיני דבש, ופנים יפות לאין שיעור,
היא היתה 90-60-90 ממש, מדהימה במצב שמור,
שזופה וחלקה, עם שיער ארוך וגולש,
עדינה ורכה, אך בתוכה בערה בה אש,
אחריה כולם את הראש סובבו,
עברה בראשם פנטזיה בדה ז'ה וו,
הלילה היה הלילה שלה, היא רקדה ללא מעצורים,
לעשות חיים היא היתה כבר בשלה, אך לא לדברים אחרים,
כולם כבר חזרו הביתה, התעוררו לבוקר קסום של שבת, כולם אבל רק
כמעט,
רק היא לא התעוררה במיטתה, רק היא לבדה נשארה, לא זוכרת מה
קרה,
היא פקחה את עיניה ומיד הם חשכו, מסביבה היו קירות מושחתים,
לאף אחד לא היה זכר, כולם מזמן הלכו, היא מצאה את עצמה שוכבת
בשירותים,
מכל עבר זכוכיות מנופצות, סירחון של אלכוהול נישא באוויר,
היא הרגישה כמו טווס ללא נוצות, היא היתה במצב שביר,
הכאבים בראשה התגברו בעוצמה,
היא קמה והסתכלה במראה על עצמה,
למראה עיניה היא לא האמינה,
כמו סיד היא הלבינה,
שמלתה הצחורה הוכתמה,
והיא לא זוכרת מאומה,
על אותן 3 שעות של שכרון חושים,
עם בחור אחד ועוד כמה אנשים,
היא גם לא תדע לעולם,
מנין הופיע לו אותו כתם של דם...
רוהיפנול - WATCH OUT