אז הנה משהו, שהקוראים לא יוכלו להבין...
לא על מה כתבתי ולא מה הרגשתי
אבל רק רוצה שיהיה לך טוב
ושתדע שאתה לא לבד
פעם, מזמן, כשהייתי קטנה
ואולי בעצם לא כל כך
כי המזמן הזה לא היה כל כך מזמן, אולי שבוע
והייתי קטנה, במחשבות
וחשבתי עליך, וחשבתי עליי
וחשבתי שאלו בעיות
שבת רוצה בן ובן לא רוצה אותה
ושאתה כל עולמי, ואני לא עשירית מעולמך
וכן, חשבתי שאלו בעיות
עד שנותרת לבד
ורק אז הבנתי שאתה לא כל עולמי
אתה בעולם משלך
ואתה העולם שלי
אתה המשפחה שלי
והקוראים לא יבינו, אולי רק אני ואתה
אבל הימים שעברו על שנינו בכאב והמילה כאב קטנה מלהכיל
את מה שהיה שם באמת
הימים האלו הם אני ואתה
הם ההוכחה שאני כאן
שאני איתך
וכואב לי שאין לי יותר מה לעשות
שחוץ מלחבק אותך ולומר שאני כאן ונשארת
אין לי מה לעשות
ושכל האהבה שארעיף עליך
לא תחזיר את הזמן לאחור
ולרגע אל תאמין שנותרת לבד
כי אתה לא לבד
אני כאן
ונשארת
ואוהבת, אוהבת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.