לי ולאבא שלי יש מקומות סודיים
ואלו הם ארגזי הפרי הגדולים המאוחסנים בנמל
טונות של הדרים בריח שמצטרף תפוז תפוז לארגזי ענק
ששולחת ארץ ישראל לעולם כולו. ואני ואבא שלי נכנסים
מקבלים את הדף הריחות הענק הזה, בושם במינונים מסחריים

אני זוכרת את עצמי בת שש או שבע בפעם הראשונה
אבא שלי ואני נכנסים למחסני העגינה הגדולים
והוא מרים אותי על כתפיו (כתפיים של אבא)
אני מלכת אשדוד וארגזי הפרי ברציף 3
אבא מקרב אותי לשפתו של ארגז פרי
ואני מושיטה יד קטנה ולקחת תפוז אחד
מנצחת את כל הטונות האלו
ואז אבא קולף את התפוז בלי לוותר על טיפת עסיס
ואנחנו יושבים ברציף העגינה אוכלים תפוז בודד שחילקנו
והעסיס נוזל לנו על הלחיים ואנחנו צוחקים ומריחים
מאז תפוזים בכמויות גדולות עושים לי ריח אבא
ארגזי העגינה הם הקסם הסודי שלי ושלו
והים משאיר לי סימניו בלי סוף

יש אבא
בכל מה שאני עושה
ואני מוצאת עצמי
מודה לו בכל פעם
על כך שהוא כאן ושהוא לא נעלם לי,
בטח יש דברים מרתקים בשמיים, חברים חדשים
פעילויות שהוא עכשיו יכול לעשות בקלות יתרה
אבל הוא צמוד אליי, זורק עליי אור בכל פעם
מברך אותי בפנסי הספישל מגנעדן
מביא לי אהבה ממקומות שנראו זרים
שולח לי אותך


תודה לשירלי שיינינג על ההשראה שהיא
הוקרא בערבמה ה 27

למעונינים, יש גרסא ויזואלית מוסיקלית לשיר ב
www.avcom.co.il/keren