אני יושב איתה המון בזמן האחרון, היא עושה את שלה, ואני
מסתכל.
לפעמים היא מעניינת, ולפעמים אני סתם מסתכל עליה כי אין לי מה
לעשות ונרקב מולה.
לפעמים אני ממש נהנה ומתרגש, ואפילו מזיע לפעמים (אני מזיע
לפעמים) כשלחוץ שם.
לפעמים זה מרגש, ואני בוכה. מאז שלמדתי שמותר לי לבכות אני לא
מתבייש בכלל, ובוכה מתי שמתחשק לי, ולא מפריע לי שיש אנשים
לידי, אפילו נראה לי שזה נראה טוב בעינייהם לפעמים.
אני יושב איתה.. בוא נגיד שקוראים לה ט', שבתקופה האחרונה לא
היינו כל כך בקשר ואפילו החרמתי אותה בסתר איזו תקופה עד
עכשיו, אבל פעם... פעם כשהייתי קטן היינו חברים ממש טובים.
לאבא שלי היתה בדיחה קבועה על אינפוזיה, שאם היה אפשר, אז אני
הייתי הראשון שמקבל כזה.
תשמעו, אני הייתי דבוק אליה כמו...
מצד שני, היא עזרה לי המון עם האנגלית, ועכשיו היא עוזרת לי
להתחמק מהכל.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.