אולי מישהו זוכר של מי האמירה "אלוהים הוא החבר הדימיוני של
המבוגרים".
על כל פנים אם אלוהים הוא החבר הדימיוני של המבוגרים אז
המבוגרים הם החברים הדימיוניים של הילדים.
המבוגרים הם גם החברים הדימיוניים של הנשים, כמו שנאמר בשיר של
לאה שבת:
"בשבילי הירח אצלו בידיים/ בשבילו בשמיים".
ומיהם החברים הדימיוניים של אלוהים?
אולי המבוגרים שכבר מתו,
אולי הילדים שעוד לא נולדו,
אולי הנשים שעוד לא בידיים שלו.
ובכל מקרה לא רק שיש לו אלא שמזמן הוא גם לוקח,
לוקח את הזמן שלו.





האתר שלי:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991