עמיר הניק / החרך בין הדלת למשקוף |
היא עזבה בלי לומר אפילו שלום,
מותירה אותי ישן מחויך במיטה
ואת ריחו הקלוש של שיערה על הכר.
היא סגרה את הדלת כמעט עד הסוף,
עד הנקישה הקלה של לשונית המתכת,
במשקוף העץ הלבן,
מותירה רווח צר,
ממנו נכנסת רוח חורף קרה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|