אביב רובין / אדם מדורה |
גפרור עדין - סיבי העץ הדקים מרגישים
שבירים ועלובים בידי,
טיפת גופרית יחידה בקצה קיסם העץ
המכנה עצמו גפרור מתחככת בצידי
הקופסה כאילו מתרה על הבאות,
גורלי בא לברכני ומגורש בחופזה,
להבה אחת תמימה חסרת ידע על מעשיה,
החום - החום,
גושי ביגוד ובשר חרוך נוטפים
אל משטח הבטון עליו אני שרוע,
קצת פחם וריח חריף של בשר צלוי,
שאריות שזנחתי מאחורי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|