לפני הרבה שנים,
בארץ רחוקה ובטירה גדולה,
חיה נסיכה,
`אגדה` שמה.

`אגדה` היתה נורא יפה,
ומחזרים מכל הארצות,
חיכו מחוץ לביתה,
שרק תגיד להם מילה של אהבה.

אך אגדה לא התאהבה.
היתה זו קללה עתיקה,
שהוטלה עליה בילדותה,
שלאגדה להתאהב, לא נתנה.

ואגדה כך גדלה,
וללא אהבה,
הפכה לאישה,
שהיתה בודדה ונוגה.

יום אחד,
לאחר שנים אין קץ,
באה המכשפה,
עם מוט מנצנץ.

היא אמרה לאגדה:
קחי לך את המוט,
כי בדיוק בחצות,
הוא יהפוך לשלוש כפיות.

כאשר תראי את הכפיות,
בחרי לך את היפה,
ושימי בה שלוש טיפות,
של סם האהבה.

לאחר שבכפית,
תשימי את הסם,
תני אותה לאחד הגברים,
שממך הוקסם.

והפלא ופלא,
בדיוק בחצות,
הפך המוט,
לשלוש כפיות.

כפית אחת - זהובה מזהב היתה,
הכפית השניה - ביהלומים שובצה,
ואך ורק הכפית השלישית,
שהיתה מכסף דק ושביר,
משכה את ליבה,
של אגדה היפה.

"למה?" הנכם שואלים,
בחרה אגדה דווקא בפשוטה?
התשובה הרי,
נורא פשוטה.

אגדה הרי נסיכה היתה!
זהב - היה לה עד אין קץ,
ויהלומים - קיבלה אפילו בלי להתאמץ,
לכן בחרה בכפית הפשוטה,
בכפית הכסופה.

כאשר שמעו על כך,
אותם מחזרים,
מרירים וכאובים,
הלכו מאוכזבים.

הרי למה הם צריכים,
נסיכה טיפשה,
שמציעים לה זהב והיא-
איננה רוצה?

הנסיכה כבר התייאשה,
אך לפתע קול קרא בשמה.
הנסיכה חיש הסתובבה,
ולפתע ראתה,
נסיך יפה תואר,
שרץ לחבק אותה.

"אותך אני אוהב,
כי את יפה וחכמה,
את אינך כמו כל נסיכה,
את מופלאה וגם צנועה",
כי מזהב ויהלומים,
הרי את כפית הכסף היא בחרה.

באותו רגע,
המכשפה נכנסה,
ולאגדה אמרה:
"הנני שמחה,
מכיוון העתיק,
התנדף בצ'יק.
מצאת את אהובך,
וטוב הוא לבבך."

וכך, הנסיך והנסיכה,
עד היום,
חיים באושר ושלווה,
בטירה הגדולה, בארץ הרחוקה.

ומה אנחנו למדים מהסיפור?
שלפעמים גם כפית פשוטה וכסופה,
יכולה להשפיע ולהכריע,
בדיוק כמו אחותה,
הכפית הזהובה.