אתה תכנס ותגיד את המשפטים הרנדומליים הרגילים. אתה תזרוק
בדיחה נדושה ותשאל למה אני אף פעם לא צוחקת. אני אצחק קצת. אתה
תשאל מה שלומי ומה עשיתי היום, אני אפרט. אתה תראה יפה והחיוך
שלך יהיה כל כך שמח ואמיתי. אתה תחייך אליי במבט מאוהב ואני
אנסה להחזיר לך את אותו מבט. אני אחבק אותך חזק חזק וארגיש את
חומך העוטף, אני ארגיש בטוחה בתוך הידיים שלך ואתה תגיד לי
להסתכל עלייך. אני אנסה לשחזר מבט מאוהב. אתה תבקש ממני לספר
משהו, אני אכעס. אתה תרגיע אותי, אתה לא תגיד כלום, אתה רגיל.
אנחנו ניכנס מתחת לשמיכה אנחנו נסתכל זה על זו וזה יראה אמיתי,
זה יראה כל כך אמיתי שזה כואב.

אנחנו נעשה אהבה חסרת רגש. ניתן כל אחד מעצמו ונתחבר. נתחבר
בחוסר האונים שלו אנו שותפים. אני אוהב אותך, ואתאכזב ששוב הכל
היה כרגיל. אתה תבקש עוד פעם, אני אהיה סחוטה. אני אדע שזה לא
יהיה יותר טוב. אני אבקש שתחבק אותי, אני ארגיש את חומך האוהב,
אני אוהב אותך כל כך. אני ארצה לישון, אתה תגיד שאני תמיד
עייפה. אני ארדם, אני אחלום אל מישהו אחר ואתעורר לתוך
זרועותיך העוטפות. אני אחבק אותך בכניעה.

אני אגיד שצריך לקום, צריך להתמודד עם החיים שם בחוץ. אתה תצחק
ותגיד שמה שחשוב כבר נמצא פה וכבר התמודדנו עם הכל, אני אחייך
ואנסה לקום. אתה תשכיב אותי בחזרה ואני אכנע, אני אבהה בתיקרה
בזמן שתישן. אני אכריח אותך לקום וללכת. אתה תגיד שאני לא בן
אדם של בוקר, אני אדע שאני לא בן אדם שלך. אתה תמציא תרוצים
להשאר, אני אמציא תירוצים להשאר לבד. אתה תצא. אני אעריך את
הזמן שלי עד הערב.

אתה תכנס.