החיפוש אחר האושר צורך הרבה מאוד מאמצים,
כולם רוצים להיות מאושרים,
אף אחד לא באמת מאושר.

אף אחד לא באמת מצא את האושר בו הוא השקיע כל כך הרבה כדי
למצאו,
אנשים בטוחים שהם מצאו את אושרם משום שהם עייפו מלחפש, עייפו
מלהתאכזב,עייפו.
הם הציבו לעצמם רגש מסוים, אדם מסוים, הישג מסוים שמסמל את כל
אושרם.

הצורך הנואש הזה של החיפוש והתמימות הנוראית הזאת של המציאה.
גם אם היא לא באמת מתאימה כתשובה לחיפוש.

האמת היא שהאושר קיים כל הזמן, אצל כולם.

האושר הוא כל אותם דברים קטנים, סתמיים ואפילו יומיומיים
שקורים לנו כל יום וגורמים לנו לחייך, לשמוח, להאיר.
זה יכול להיות כל דבר.
האושר יכול להיות רגע ההתעוררות בבוקר קייצי, שיר נוסטלגי
ברדיו, פלאי הטבע, רוח אחר הצהריים, הכוכב שבשמיים, המשפחה
שלנו, הרגש שממלא אותנו כשאנחנו עם אנשים אהובים, ה-כ-ל.

בעצם האושר יכול להיות כל דבר טיפשי ופשוט שגורם לנו לחייך,
לשמוח, להיות אופטימיים ולאהוב.

כשמסתכלים אל האושר כנשגב - הוא יהיה מבחינתינו נשגב.
אם נתפוס את האושר הנשגב ככל אותם רגעי שמחה,
נחיה באושר הנשגב.
בדיוק בגלל שכל כך פשוט לממשו - נחיה באושר הנשגב מבחינת קיומו
ולא מבחינת החיפוש אחריו.

האושר קיים, צריך רק לדעת לקבל אותו,
אז - הקיום שלו הוא אמיתי.

2006