דוד סבן / בשעת השקט |
מביט על פרח קטן
ומה רב הפלא
שזה הפרח פרח לו
בדיוק כשזרעו הרקיב
נושם הפרח את נשימתי
כדי לתת לי חמצן
וכשאני מנסה לחשוב
על שושלת הפרח
נפרס לפני מעשה בראשית
תדהמה אוחזת את נפשי
פי נאלם דום
וליבי זועק
קדוש, קדוש, קדוש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|