היא קוראת אותי כספר
מרפרפת בין זכרונותיי
ועיניה כפנס מאירות
על מסתוריי
היא מדפדפת בי כספר
ממילה אל מילה, מאות אל אות
מדגישה את שגעוני
מוחקת את חושיי
היא נוהגת בי כספר
משכיבה אותי על מיטתה
משחק אני בשיערה
וכריכתי איננה נוקשה עוד
ואני מרגיש כילד
מילותיה החמות
מגעה המלטף
משנה אותי
את כאבי תחליף במילים של אהבה
את צערי בפסקאות של אושר
במשיכות מכחול עדינות תצייר את ליבי
והוא יפעם שוב, בשבילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.