לפקוח עיניים
ולקום.
צעד אחר צעד, להתקרב
אל כיפת הזכוכית הענקית
שמפרידה אותי מכל מה שסביבי
ולהניח כמה אצבעות חשופות על המעטפת הקרה
ולהרגיש איך הפיצוצים
והצעקות
והיריות
והריגושים
נהיים לרעידות חלושות
שעוברות קלות דרך אצבעותיי
ונעלמות כמעט לגמרי כשהן מגיעות לכתף
וכבר כלל לא מורגשות בלב. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.