מחכה במדבר השממה
מחכה ליום הבא
רואה אותו קרב
רוצה לגעת אך כואב.
לא יכול לראות אותי כך
לא יכולה להרגיש את מגעו הרך
דמותו מתרחקת ממני
מרגישה את חיספוס ידיי
היובש בעיניי
החול שעוטף את גופי

עץ קטן יושב לחיקי
לא חי הוא
כי קמל ונובל
לאיטו גוסס ועלי נופל
רק אהבה רוצה
בענפיו עליי הוא חוסה
נותן לי מפלט מהסערה
מהקור הנועז של הלילה
בתמורה אתן לו מפלט מהשממה
מהבדידות שבמדבר

הרוח אלינו שרה
במילותיה הקרות אלינו סחה
"רוצה גם אני מחסה
מהבדידות "
אך אני והעץ כבר לא שם
התפוררנו מהעולם החם
מהשריפה האינסופית
רק אפר אנחנו על האדמה
כל מה שנותר לרוח הקרה
לאסוף את אפרנו לעולם הבא
ואתה?
היכן אתה?