שיר-לי שני / על דימוי האדם לספינה |
נמל הבית יתן לך לאן לחזור,
העוגן יסע איתך
גם אם תחליט להחליף נמל בית.
נמל הבית יחכה לשוך הסערה,
העוגן ייצב אותך בתוכה:
רוב רובו של העוגן הוא כבל
שיטלטל איתך.
קצה קצהו ינעץ באדמה,
בחדות, בעוצמה, בכח.
אם תסחף רחוק מדי,
הכבל ימתח עד כאב,
אבל החוד ישאר תקוע,
וימשוך אותך חזרה,
לפעמים יטלטל,
אבל תמיד רק לשם התזכורת
שיש שם משהו מייצב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|