[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמי שמיר
/
הפרידה שלי

לפעמים אני לפני, לפעמים אני אחרי
לפעמים אני בתוך ולפעמים אני בחוץ.
אני רוצה להגיד לכם שאין הרגשה יותר טובה מלהיות בפנים,
זה מדהים,
פעם אחרונה הייתה מדהימה,
עצרתי הכל לרגע,
שכבתי, עמדתי אני לא זוכרת,
זה התחיל מלמטה, מהקצה קצה של הבהונות,
מין חום נעים כזה,
כמו קרן שמש שלאט לאט חודרת תחת העור שלך,
היא עושה ספירלות סגולות סביב אצבעות הרגלים,
היא מגיעה לברכים, היא מרחמת עליהן,
כל כך קשה להן, כל היום כל יום הן נושאות כל כך הרבה,
אז היא מפנקת אותן ומעניקה להן חום אדום בגוונים כהים,
לאט לאט היא מגיעה לבטן, בגוונים של תכלת וסגול,
מין חום כזה שאפשר להרגיש רק שממש קר לך,
ופתאום יוצאת טיפה שמש,
שמש שאתה רוצה לשאוב ממנה כמה שיותר קרני שמש,
רק כדי להתחמם,
זה החום שמרגישים,
באזור הצוואר היא מתחילה להאיט, היא מפחדת,
אבל אני מסבירה לה שאין לה מה לפחד,
ואז אני שואלת אותה למה היא מפחדת,
בהתחלה היא לא עונה לי, אבל אז אני שואלת עוד פעם,
"אני לא רוצה לפגוע בך..." אני לא מאמינה לך,
תגידי את האמת, בבקשה, אני מתחננת,
והדמעות מתחילות לזלוג על פני, והיא,
היא גם מתחילה לבכות, אני רואה שהיא לא מרגישה בנוח,
ושתינו עומדות או שוכבות ופשוט בוכות,
באיזה שהוא שלב היא חזרה להתקדם,
בצעדים קטנים אבל להתקדם,
תגידי לי את האמת, בבקשה,
"אני לא רוצה שזה יגמר" ואני ממשיכה לבכות,
למה היא לא מבינה שאני כבר כל כך רוצה שזה יגמר,
מספיק, אני מרגישה את הדם זורם לי במהירות בגוף,
הלב שלי מתחיל לפרפר, וזה לא פרפור נעים,
החום הזה כבר לא כל כך נעים לי,
בהתחלה זה היה מדהים,
עכשיו זה כבר ממש מעיק, תקחו את זה ממני,
נו שתתקדם כבר, אני לא יכולה יותר.
אני מתחילה לזוז בחוסר נוחות והיא מבינה את הרמז,
היא מתקדמת לאזור הראש, לאזור הקודקוד,
אבל לא כמו תמיד בצבע וורוד אלא שהפעם היא בצבע אפור,
היא לא לבנה ולא שחורה, היא חסרת צבע, חיוורת,
חסרת כל אופי, מחשבה או הרגשה.
נגמר, עכשיו... עכשיו קצת עצוב לי,
והעצב מתחיל להתפשט לי לאט לאט בגוף ממש כמו רעל,
הוא מגיע ללב ובום! הכל נגמר, הכל נשכח, הכל נפסק...

זאת הייתה הפרדה שלי מהחיים...
זאת הייתה הפעם הכי מדהימה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קח חרגול 1
ירוק
לתוך בור זפת
אותו זרוק
מרח אותו שיכבת
נוצות
הדבק כרבולת
לראשו
טגן בשמן, קח
וזלול:
מה קיבלנו?
חרנגול.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/3/06 9:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמי שמיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה