ל. עדיה / סטוץ |
שניה אחת קצרה
של הכירות ונשיקה
אל תזכור אותי
אמרתי אז לך
לא באמת התכוונתי,
לא באמת אמרתי
וזה כואב לדעת שלקחת אותי ברצינות
זה כואב לדעת שאתה לא פה
ושאתה לא תדע אף פעם מי אני
כל כך רחוק, כל כך קרוב
כל כך מאיים וכל כך מגרה
והאצבעות כבר מחיגות את המספר
אבל הראש מנתק
והבטן רוצה
אותך במיטה.
כואב לי לדעת שאולי היה
כואב לי לחשוב שאם לא היתי טפשה
היית פה עכשיו
נוגע ולוחש
אבל אולי, רק אולי
אולי אני אוהבת את זה כשזה כואב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|