מיכל ירח / שוב למדתי |
לעולם לא אדע אהבה,
לעולם לא ארגיש רצויה.
הפגם הוא בי זאת ידעתי תמיד.
אולי אפסיק לקוות אלמד לחיות עם הקיים,
אך איני יכולה.
יותר מידי תקוות בגוף כה מוגבל
בנפש הנאכלת, בחוסר הידיעה, חוסר הסיבה.
הלוואי ויום אחד אקום ואצליח,
ללמוד לאהוב את האחד שיאהב אותי.
אך דבר זה לא קיים ודי לאשליות, לחיות את הקיים, לשכוח את
החלום.
שוב למדתי שתמיד אשאר - לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|