כשהלילה יורד ומשאיר אחריו את האור
כשבחוץ אפלה והשחר נותר מאחור,
אני שוב מתעטף בעצמי, מחפש משמעויות לסיבות
נשען לאחור ונותן לעצמי למעטה ליפול.
מחשבות מרחפות פושטות, את נפשי פוקדות
לרגע דלתות פותחות, סערות מטרידות,
מבקשות להציל אותי, לקחת אותי אל עבר מחוזות
להפסיק את שיגרת הנדודים, את עצמי לשנות.
שובר שתיקה ארוכה, מגדיל צעדים
יודע בוודאות שאת עצמי לא אתן לאחרים,
אבל איפה אמצא את עצמי
בין מחשבות על ימי המחר הרחוקים?
לא יודע למי אני שייך, והתחושה בפנים מתחזקת
נפשי החבוטה שלא מצאה את מקומה, עצה לי נותנת
נובטת בתוכי משמעות מוזרה, תשובה אפלה מסתננת
אולי אמצא מוצא, אולי אפנה בדרכי אל עבר אחרת.
בין השעות הקלות שעלי כך עוברות
חולפים הרגעים ובפיהם למעשיי תשובות,
מפענחים בי חלומות ומיני רצונות
מחזירים אותי לכאן, אל עבר השקיעות.
אחרי שכל זה יגמר ויירגע
אני יודע שאת דרכי בסוף אני אדע,
בבוקר שקט מוצא עצמי נירגע
קם ממקומי ועושה את דרכי אל עבר האהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.