יצאנו אל השדה המוקף עצים ועשבים. הרוח נשבה לאיטה.
"הביטי", הוא הצביע. "את יודעת למה העולם הוא עגול? כדי לרמז
לנו על גלגל החיים, שנדע תמיד שלכל דבר בעולם יש התחלה וסוף,
ושנזכור שלכל מעשה שנעשה תהיה תוצאה והיא תמיד תחזור אלינו".
"את יודעת למה רוב העולם הוא מים? כדי לרמז לנו שלא משנה כמה
אפשרויות יהיו לנו, תמיד נהיה מוגבלים מאוד. אז אל תצפי ליותר
מדי ולא כדאי לך לבנות מגדלים מרחיקי לכת".
"ואת יודעת למה רק בלילה רואים את הכוכבים? כדי לרמז על השקר.
העולם הזה שכולו מלא שקרים, שכביכול מאיר לנו, אך בעצם מסתיר
מפנינו את האמת. ומה שנראה לנו כטוב, הוא בעצם הרע".
"את יודעת למה יש כוח משיכה? כדי לרמז לנו שאנו חיים בעל
כורחנו ומתים בעל כורחנו, ושאנחנו תמיד נהיה כבולים למגבלות
שעוטפות אותנו".
ואז הוא הוציא שרשרת וצמיד, ונתן לי אותם. " אני אגלה לך סוד
אבל תשמרי על הסוד הזה, הצמיד והשרשרת האלו הם מיוחדים מאוד.
כאשר תענדי אותם תוכלי לעקוף את כל חוקי המציאות. אבל זה בתנאי
שתענדי אותם לפחות 5 שנים וגם אז זה יתן לך רק דקה אחת שבה
תוכלי לעשות כל דבר שתרצי, וגם זה רק בתנאי שאת באמת באמת רוצה
לעשות את אותו דבר".
הרגשתי מאוד נרגשת. אני עומדת לפני המסע הגדול של חיי. בקרוב
אצא מהבית אל העולם הגדול, העולם שעליו שמעתי כה רבות. אני
מרגישה פתאם כל כך קטנה ומוגבלת. כל כך חלשה וחסרת אונים. ואבא
נותן לי עצות לדרך.

למחרת בבוקר, לפני שעמדתי לצאת, נפרדתי מכולם. אבא הכין לי
עגלה עם סוס, ואמר לי "בתי היקרה, זכרי את מה שלימדתי אותך. אל
תתני לעולם הגדול הזה לשתול בך את זרעי השקר שלו. כי ברגע
שתתני לו אפשרות, ואפילו הקטנה ביותר, הוא ינסה לשתול בך
שקרים. והוא בקלות יכול לעשות את זה ולהצליח. יש לי רק עוד שני
דברים לתת לך".
הוא הוציא מכיסו מצפן ועוד מכשיר שנראה מוזר.
"המצפן הזה הוא מצפן מיוחד. הוא לא מצביע על הצפון, אלא על
האמת. כך בכל מקום שתהיי, תמיד תוכלי לדעת היכן האמת נמצאת וכך
תתרחקי מן השקר. והדבר השני, זה מכשיר מיוחד, שאני קורא לו
מכשיר קשר. בכל פעם שתצטרכי אותי, לחצי על הכפתור הזה וכך
תוכלי לדבר איתי. היה שלום לך בתי היקרה, שמרי על עצמך מכל רע,
ואני אהיה עימך תמיד".
כך הוא ברך אותי לשלום ואז יצאתי לדרך, מלאת התרגשות ופחד וגם
געגועים. מקווה שאצליח לחזור בשלום מהמסע הזה. אני קוראת למסע
הזה - "חיים".