גן עדן אתמול / אנטומיה |
כברת המסע והשביל מאחור
אלו ואלו ובצידם העול
של אתמול והיום - לא סוף
נמתחים הגבולות, המה לא ברורים
האם המחר הוא חלום שנפרם
וצבעי הפנטזיה לבד נשארים
זועק משווע לפרץ החום
לגוף שיכיל מטעני הכלוא
הבערה הנודדת מנשמתי לליבי
מכתיבה את דרך חתחתי עולי
קו אופק מעתיד בוהק
אצילותו של ליל אותי קורא
יש מכוון ואין שעונה
וההד שחוזר... אהבה מלמד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|